דף יב
*סוגי הצרות. *עיבור קטנה. *דיחוי הצרות.
א. סוגי הצרות ודינם 1. לרב צרת סוטה שנסתרה אסורה כיון דבסוטה כתיבא טומאה לכן הויא כעריות. 2. במחזיר גרושתו משנישאת, לל''ק בעי בצרתה אי אלים ק''ו למידחי צרה אבל היא פשיטא דאסורה שהרי נאסרה במותר לה, או דצרתה שרי כיון דלא אלים ק''ו לאסור והבעיא בה האם אלים ק''ו במקום מצוה. 3. מיאנה ביבם מותרת לאחים וכ"ש צרתה, והצרה ליבם פליגי אי אסורה משום גזירת צרת בתו ממאנת דמשעת נפילה נראית כצרת בתו, ולכן הממאנת ביבם אסורה לאביו דנראית כלתו. 4. צרת איילונית, בהכיר בה אסורה וא''צ חליצה שנא' אשר תלד ויש חולקין דמותרת, ואם לא הכיר הוי מקח טעות וצרתה מותרת, ולהלכה שריא אפילו צרת בתו אילונית וכן מותרות צרת ממאנת וצרת מחזיר גרושתו.
ב. עיבור בקטנה 1. לר''מ קטנה משמשת במוך שמא תתעבר ותמות וכן מעוברת ומניקה, ולרבנן משמשת כדרכה ושומר פתאים ה'. 2. אמרינן דקטנה יכולה להתעבר וקשיא דאמרינן במשנתינו שא"א לומר שחמותו ממאנת, ותירץ להו"א דאם תתעבר תמות ודחי שהסיבה משום שילדו, ולמסקנא משום דבנים כסימנים או עדיפי מסימנים או אין בנים בלא סימנים.
ג. דיני צרת ערוה 1. איסור צרת צרה ילפינן מלצרור למיסר צרות הרבה או דהוי סברא משום שהצרה עומדת במקום הערוה. 2. כנס ולבסוף גירש דלא היתה צרת ערוה בשעת הנפילה משמע הכא דשרי ולקמן משמע דאסור, לרבי ירמיה תברא ופליגי האם המיתה מפלת ושרי או נישואין הראשונים מפילין ואסור, ולרבא הוי חד תנא ושרי וקתני זו וא''צ לומר זו. 3. בתו שיכולה למאן לא מהני שתמאן ביבם בכדי שצרתה תתייבם, דאתי כמ''ד אין ממאנת לזיקתו, או דמשעת נפילה נראית כצרת בתו.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגי הצרות ודינם (4)
ב. עיבור בקטנה (2)
ג. דיני צרת ערוה (3)