דף טז
*סמיכה.
א. דיני סמיכה 1. הנשיאים נחלקו עם אבות הב''ד האם לסמוך ביו''ט, וקאמר לעולם אל תהי שבות קלה בעיניך שהרי נחלקו בה גדולי הדור וקמ''ל דנחלקו על הדין ביו"ט ולא בסמיכה דעלמא. ואמרינן דיוסי בן יועזר יהושע בן פרחיה והלל היו נשיאים ויוסי בן יוחנן נתאי הארבלי ושמאי היו אב''ד וכן מנחם שיצא לתרבות רעה לעבודת המלך, ונחלקו בשמעיה ואבטליון וכן ביהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ומייתי שיהודה הרג עד זומם בטעות וקבל עליו שלא יורה בפני שמעון בן שטח ש''מ שהיה נשיא ולאידך אתי שאפילו לא הצטרף. 2. ממשנתינו שמעינן שצריך סמיכה בכל כחו דאיכא מ''ד שאוסרים לסמוך ביו''ט, ומהא דאמרינן שנתנו לנשים לסמוך כדי לעשות להן נחת רוח ש''מ דלא בעינן בכל כחו ולאידך הויא הנחת ידים בלבד. 3. במשנתינו שמעינן שצדדים אסורין בהשתמשות דאל''כ יכלו לסמוך כך, ודחינן לעולם מותרין אך מכיון שהראש שוה לגובה הבהמה נחשב כגבה. 4. לב''ש מביאים רק שלמים ואין סומכים עליהם, ולב''ה מביאים שלמים ועולות וסומכין עליהן.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני סמיכה (4)