דף יג
*הקובע להתחייב במעשרות.
א. הדבר הקובע לגבי זמן החיוב במעשרות ומנין 1. תבואה וזיתים בתר שליש, להו''א דכתיב וחג האסיף בצאת השנה וקים לרבנן שכל תבואה שנקצרה בסוכות בידוע שהביאה שליש לפני ר''ה ובזה יש לנהוג בשמינית מנהג שביעית, וקים לרבנן בהכי כדאשכחן לגבי מדות חכמים והעומר בכניסתן לארץ ודחי דאסיף אינו קציר, ולמסקנא שנאמר ועשָׂת את התבואה לשלש השנים וקרינן לשליש. 2. באילן אזלינן בתר חנטה ולרבי נחמיה ה"מ באילן העושה כעין שתי בריכות בשנה אבל בבריכה אחת כגון דקל אזלינן בתר לקיטה, וא''ר יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה ומקשינן מבנות שוח דהשמיטה לפי החנטה ודחי דהוי כרבנן איסורא ומדאורייתא. 3. ירק בתר לקיטה. 4. בקטניות פליגי אי אזלינן בתר השרשה או גמר פרי, ולר''ש שזורי יש בילה ולכן אפשר לעשר יחד תבואה של שתי שנים ע''י שצובר גרנו לתוכו, ולחכמים אין בילה מלבד יין ושמן. 5. בצלים הסריסין ופול המצרי שמנע מהם מים שלושים יום לפני ר''ה פליגי האם מתעשר לשנה שעברה או עם שנה הבאה.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדבר הקובע לגבי זמן החיוב במעשרות ומנין (5)