פרק שלישי- אין צדין
דף כד
*צידה ביו"ט.
א. דיני צידה ביו''ט 1. אין צדים דגים מן הביברין ביו''ט ואין נותנים לפניהם מזונות. 2. איכא סתירה בצידת חיה, ומוקמינן דאסור כרבי יהודה שהצד צבי לביברין פטור, או בביבר גדול ושרי בקטן וזהו שמגיע בחד שיחיא או שאין עוקצי או דנפלי טולא דכתלים אהדדי. 3. איכא סתירה בדין צידת עוף, ומוקמינן דאסור להו''א בביבר שאינו מקורה ולמסקנא בצפור דרור. 4. לרשב''ג אין כל הביברין שוין אלא המחוסר צידה אסור וזהו כל שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ובאווזים פטור משא''כ יוני שובך כיון שבאין לכלובן בערב ומזונותיהן עליך או שלא עבידי לרבויי בכלובן. 5. פסקינן במשנתינו דספק מוכן אסור דאין ליטול מן המצודה ביו''ט אא''כ יודע שניצודו מעיו''ט, ובספק מוכן ר''ג מתיר ורבי יהושע אוסר, וכן מייתי דעת ר''ש בן אלעזר במצודות שמצאן מקולקלין מעיו''ט שרי אבל ספיקא נעשה כמי שניצודו ביו''ט ואסור וכן הלכה. 6. גוי הביא דורון לר''ג ואמר מותרין הן וזהו לרב רק בטלטול וללוי אף באכילה, והא דשרינן פירות בני יומן זהו דכבישי בירקא שנראים חדשים. ופסקינן בגוי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר אסור אף לערב עד בכדי שיעשו, ואם אין במחובר והובא מתוך התחום שרי, ומה שהובא עבור ישראל זה מותר לישראל אחר. 7. הסוכר אמת המים מערב יו''ט ולמחר מצא בה דגים מותרין, ואמרינן דזהו משום שעשה מעשה אבל חיה שקיננה בפרדס צריכה הזמנה, והא דאמרינן שא''צ זימון זהו בולד ובגינה הסמוכה לעיר.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני צידה ביו"ט (7)