פרק ששי- אלו דברים
דף סו
*ער"פ בשבת. *דחיית שבות לפסח. *יהירות וכעס.
א. דיני הקרבת הפסח כשחל בשבת 1. פסח דוחה שבת להו"א בק"ו מתמיד דדחי שבת שנא' על עולת התמיד, ודחי דזהו ק"ו פריכא דתמיד הוי תדיר וכליל, ולמסקנא בגז"ש מועדו מתמיד של שבת שדוחה. 2. הבאת הסכין ע"י תחיבה בצמר או בין הקרנים דהוי שבות כלאחר יד במקום מצוה, ואינה עבודה בקדשים דמקדיש בעזרה, ושרי להקדיש בשבת בחובות שקבוע להם זמן. 3. מיחוי הקרבים דוחה שבת והיינו שמנקבן בסכין או מוציא ממנה את הליחה כדי שלא יסריחו, אבל הדחת קרביו לא דוחה. 4. הקטרה דוחה שבת משום דחביבה מצוה בשעתה, אבל צלייתו לא דוחה שבת. 5. חתיכת יבלתו אמרינן הכא דהוי שבות ולא דוחה ומאידך בעירובין אמרינן חותכין יבלת במקדש אבל לא בכלי, ומתרצינן תרוייהו ביד והכא בלחה ואסור אבל התם שרי ביבשה, או דתרוייהו בלחה והתם דשרי איירי ביד והכא בכלי לכן אסור אבל יבש שרי משום דפריכא.
ב. שבות כגון הרכבת הקרבן והבאתו אינם דוחין שבת ולרבי אליעזר דוחין, והראיות 1. אם שחיטה שהיא מדאורייתא דוחה שבת ק"ו שבות, ורבי יהושע דחהו מיו"ט שהותר מלאכה ותחומין אסירי דקסבר שמחת יו"ט מצוה ולר"א הויא רשות. 2. ביו"ט הותרה מלאכת רשות ולא הותרה שבות שעמה ק"ו לשבת שהותרה רק מלאכת מצוה דלא נתיר שבות טעמה, ולר"א שבות דמצוה עדיפא ולא גזרו בה. 3. לר"א אם מכשירי מצוה שלאחר שחיטה דוחים שבת אף שהמצוה כבר נעשתה ק"ו למכשירין דלפני שחיטה, ודחי שמא ימצא הזבח פסול וקשיא א"כ אף לא ישחטו, אלא הא דהמכשירין של לאחר שחיטה דוחים כיון שהשחיטה כבר דחתה את השבת. 4. הזאה היא מצוה ושבות ואינה דוחה את השבת, ולר"א אף הזאה צריכה לדחות שבת. 5. ר"ע הקשה נילף ששחיטה אינה דוחה שבת ק"ו מהזאה ור"א דחהו א"כ עקרת מה שנאמר במועדו אפילו בשבת ולר"ע אין מועד למכשירין כיון שניתן לעשותם מלפני שבת, משום שר"ע קיבל מר"א שהזאה אינה דוחה שבת ור"א להו"א לימדו שתרומה לא דוחה שבת ולמסקנא גמריה איתעקר ור"ע ניסה להזכירו, והלכה כר"ע שמכשירין לא דוחים שבת בין בפסח דאיכא כרת ובין במילה שנכרתו עליה י"ג כריתות.
ג. העונש על המדות 1. כל המתייהר, חכמתו מסתלקת מהלל שהקניט את בני בתירא על שלא ידעו דין ער"פ שחל בשבת ולבסוף שכח כיצד מביאים את הסכין לעזרה, ונבואתו מסתלקת מדבורה שאמרה עד שקמתי דבורה ואח"כ אמרה עורי עורי דבורה. 2. כל הכועס, חכמתו מסתלקת ממשה שקצף על שהחיו את הנקיבות ובשל כך הלכות טהרה נאמרו ע"י אלעזר בשמו, נבואתו מסתלקת מאלישע שכעס על יהורם והוצרך למנגן, ומורידין מגדולתו מאליאב שכעס על דוד וכתיב עליו כי מאסתיהו מלמלוך.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני הקרבת הפסח כשחל בשבת (5)
ב. המח' בדחיית שבת על שבות לצורך הפסח והראיות (5)
ג. העונש על יהירות וכעס (2)