דף נא
*אין סימן ברכה. *נהגו איסור.
א. לא רואים סימן ברכה 1. העושה מלאכה בע''ש ועיו''ט מהמנחה ולמעלה וכן במוצאי שבת יו''ט ויו''כ ותע''צ, ומי שלא עובד בע"ש נשכר אפילו שכל השבוע הוא שפל שאינו עובד. 2. המצפה לשכר אשתו וריחיים, משא"כ בתופרת ומוכרת. 3. המשׂתכר בקנים וקנקנים, כיון שנפחם רב. 4. תגרי סמטא מגדלי בהמה דקה קוצצי אילנות ונוטלי חלק יפה, כיון דתהו ביה אינשי. 5. מעות של מתורגמנין דמיחזי כשכר שבת, יתומין לאו בני מחילה, ומחו"ל משום ניסא. 6. כותבי סת"ם ותגריהן ועוסקי תכלת דלא"כ לא יעסקו בכך, משא"כ בעושין לשם שמים.
ב. הדברים שנהגו איסור ודינם 1. בני ביישן נהגו שלא לילך בע''ש מצור לצידון משום צרכי שבת, ורבי יוחנן אסר גם על בניהם משום אל תטוש. 2. הפרישו חלה מאורז, אמרינן שאם רוב מאכלם אורז ישאירו כדי שלא ישכחו, ואם מאכל רובן דגן יאכלם זר בפניהם שמא יבאו להפריש מן הפטור על החיוב. 3. דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אין להתיר בפניהם, איירי בכותאי וכדומה ומשום דאתו למיסרך. 4. רחיצת שני אחים יחד אטו גיסו. 5. יציאה בקורדקיסין בשבת, שמא ישלף. 6. ישיבה בשבת על ספסלי נכרים, מחזי כמסחר. 7. רבב"ח אכל חֵלב דאייתרא כבני א"י וכיסה בפני בני בבל וא"ל אביי שווינכו ככותאי, ולא הוצרך לנהוג כמנהג המקום כיון שהם כפופים לא"י או דעתו לחזור. ורבב"ח אמר שמותר לו לאכול אף שלא בפני רבי יוחנן רבו אבל אסר על בנו לאכול חלב דאייתרא אף בפניו, ומאידך רבו התיר לו לאכול בפניו ספיחי כרוב כר"ש דלא גזר אטו דעלמא.
שאלות לחזרה ושינון
א. מי לא רואה סימן ברכה (6)
ב. הדברים שנהגו איסור ודינם (7)