דף מז
*חלה בטומאה ביו"ט והואיל. *מלקות מבשל גיד.
א. המפריש חלה בטומאה ביו"ט, לר"א לא תקרא שם עד שתאפה, לבן בתירא תטיל בצונן, ולרבי יהושע מפרישה ומניחה, ופליגי להו"א אם טובת הנאה ממון ולמסקנא בהואיל וכדאשכחן שהאופה מיו"ט לחול לרב חסדא לוקה ולרבנן לא דאמרינן הואיל וראוי לאורחין. והשמועות 1. שרי לאפות מיו"ט לשבת ע"י עירובי תבשילין היות וכל האיסור הוא מדרבנן גזירה שמא יבשלו מיו"ט לחול לכן שרי ע"י שעושה היכר, אבל אפיית לחם הפנים לא דוחה יו"ט כיון דהוי שבות רחוקה ושתי הלחם איכא מיעוטא דלכם ולא לגבוה. 2. מותר לשחוט ביו"ט בהמה מסוכנת, דמשום הפסד ממונו גמר לאכול כזית חי. 3. החורש תלם אחד חייב שמונה לאוין: חורש בשור וחמור, קדשים, בדק הבית, כלאים בכרם, שביעית, יו''ט, כהן, נזיר בטומאה. ולא אמרינן הואיל וחזי לכיסוי הדם דאיירי בלא חזי, להו''א באבנים מקורזלות או צונמא ועפר תיחוח מלמטה ולמסקנא בטיט לח. 4. המבשל גיד ביו"ט לוקה משום הבערה וקשיא דלא אמרינן הואיל וראוי לו, ולמסקנא בעצי הקדש כדלקמן. 5. לרמי בר חמא מח' ר"א ורבי יהושע במשנתינו האם אמרינן הואיל, ור"פ דחה דלמא באפיה לחול ר"א יחייב כיון דלא חזי לדידיה אלא לאורחין, ורבי יהושע יפטור כיון שכולם ראויים משא"כ בחלה שאחד אסור, וכן רבי יהושע אמר לר"א לדבריך עובר על לא תעשה כל מלאכה ודחי דלמא ר"א ענה לו במכילתא אחריתי דטעמיה משום דאמרינן הואיל.
ב. המבשל גיד לוקה חמישה, משום מבשל ביו"ט, אוכל גיד הנשה, מבשל בשר בחלב ואוכלו. והאיסור החמישי 1. להו"א הבערה, ודחי נימא הואיל וראוי לצרכו. 2. גיד נבילה, ודחי דא"כ הוי ג' על אכילתו. 3. עצי מוקצה להו"א דהוו דאורייתא שנאמר לא תעשה כל מלאכה, ודחי שהרי ילפינן מהפסוקים ביחזקאל שבכור מעשר ופלגס לא ראויים לקרבן אחר, וביטול ערלה במאתים, וממשקה ישראל ממעטינן טבל ולא מוקצה שאיסור דבר אחר גרם לו ש"מ דאיסורו מדרבנן, וכן מדאין חילוק מלאכות ביו"ט. 4. עצי אשירה, ודחי דחייב שתים משום לא ידבק ולא תביא. 5. למסקנא הלאו בהבערה הוא בשריפת עצי הקדש.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' במפריש חלה בטומאה ביו"ט ובמאי פליגי והשמועות בהואיל (5)
ב. המבשל גיד לוקה חמישה, ומהו הלאו החמישי (5)