דף כז
*זוז"ג אסור בתנור. *שבח עצים בפת. *ביעור חמץ בשריפה.
א. תנור שהסיקו באסוה''נ חדש פליגי אם יותץ או יוצן כדין ישן, ובאפה בו פת לרבי אסור משום דאיכא שבח עצים בפת ולרבנן שרי ובאפה ע''ג גחלים שרי לכו''ע. ומפרשינן מיהו המ"ד דקסבר זה וזה גורם אסור ולכן חדש יותץ 1. כרבי שאוסר באפה בו פת, ודחי דטעמיה משום שיש שבח עצים בפת ומה שהנאתו ע"י גורם ראשון אסור כגון צלוחיות ולל"ב אף קערות אבל תנור ודאי שרי דהנאתו ע"י גורם שני. 2. לרבי אליעזר גבי איסור והיתר שנצטרפו וחימצו דאזלינן בתר אחרון ולאביי דווקא שקדם וסילק את האיסור, ודחי דלמא טעמיה משום דאזלינן בתר בתרא אבל בחימצו בבת אחת שרי. 3. לר"א דתנור שהסיקו בעצי אשירה יותץ וה"ה בשאר איסורין.
ב. איסור עצים בפת 1. גחלים עוממות שרי לכו''ע. 2. לוחשות פליגי מה הדין לרבי. 3. באבוקה כנגדו לכו''ע רבי אסר, וי''א דאף לרבנן אסור. 4. בשרשיפא אסור לכו''ע לרבנן. 5. תנור שהסיקו בעצי הקדש אסור אף לרבנן משום דהקדש אפילו באלף לא בטיל, ולא יוצא לחולין במזיד או בעצים שהתפיסן לשלמים שאין בהם מעילה או בנפלה דליקה מאליה בהקדש או באפר תרומת הדשן שטעון גניזה.
ג. רבי יהודה יליף שאין ביעור חמץ אלא שריפה מנותר, ומפרשינן מנין וכיצד נדחה 1. בק"ו מנותר שאינו בבל יראה ובכל זאת דינו בשריפה, ואמרו לו שסופו להקל אם לא מצא עצים. 2. בגז"ש מנותר דהוו איסור אכילה ודינם בשריפה, וקשיא מנבילה. 3. תרוייהו אסירי באכילה והנאה, ודחו משור הנסקל. 4. יש בתרוייהו עונש כרת, ודחו מחֵלב שור הנסקל. 5. חמץ ונותר הוו בבל תותירו, ודחו מאשם תלוי דהוי בבל תותירו ולר''י גופיה דינו בקבורה ושתיק, והקשו עליו מיניה וביה כמו אומן שניזק ע"י בזך סד וחץ שעשה בעצמו.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדינים בתנור שהסיקוהו באסוה"נ, והמ"ד דאוסר זוז"ג (3)
ב. המקרים באיסור עצים בפת (5)
ג. כיצד יליף רבי יהודה מנותר שביעור חמץ רק בשריפה והדחיות (5)