פרק ששי - הדר
דף סב
*גוי אוסר. *הוראה בפני רבו.
א. הדר בחצר עם גוי הרי זה אוסר עליו, והדינים 1. לר"מ אוסר גם על אחד ולר"א בן יעקב דווקא בשני ישראלים ופסקינן כוותיה בלשון הלכה מנהג או נהגו. ופלוגתייהו להו"א דר"מ קסבר דירת עכו"ם הוי דירה, ולמסקנא לכו"ע אינה דירה אלא גזרו משום שמא ילמד ממעשיו ופליגי האם גזרו בחד דלא שכיח שיגור משום שפיכות דמים. 2. לרב חסדא בעינן שכירות בריאה ולכן גוי אינו משכיר דחושש שמא יחזיק בחצר, ולרב ששת סגי בשכירות רעועה. וזהו להו"א פחות משו"פ, ולמסקנא שאינו יכול למלאות את חצרו והגוי לא משכיר כיון דחייש לכשפים. 3. חצר עכו"ם הויא כדיר של בהמה ואינו אוסר, זהו מתי שאינו בעיר ולא יבא ביומו, וכיון דהוי גזירה לא גזרו כאשר לא נמצא אטו היכא דאיתיה.
ב. הדין להורות במקום רבו 1. אין להורות אפילו דבר פשוט כגון ביעתא בכותחא ומגילת תענית, וזהו בתוך שלש פרסאות מרבו. 2. שרי להורות בתלמיד חבר, ת"ח לעצמו, ולאפרושי מאיסורא כיון דאין עצה נגד ה'. 3. המקרה שנעשו גבי רב אחא בר יעקב, זהו הואיל והתחילו בכבודו או דהוי מופלג.
שאלות לחזרה ושינון
א. ישראל הדר בחצר עם גוי נאסר, והדינים (3)
ב. הדין להורות במקום רבו (3)