דף קיט
א. האמוראים בכבוד שבת 1. רבי חנינא מיעטף ויצא בע''ש, ואמר ונצא לקראת שבת המלכה. 2. ר' ינאי התלבש מע''ש ואמר בואי כלה. 3. רבה בר ר"נ הכין ג' סאין רקיקין. 4. רבי אבא, קנה בשר בי''ג איסתרי מי''ג טבחים וזירז שיכינו. 5. רבי אבהו ישב על כסא שן ומושיף נורא. 6. רב ענן לבש בהכנות בגד שחור. 7. רב ספרא מחריך רישא. 8. רבא מלח דג שיבוטא. 9. רב הונא הדליק נרות. 10. רב פפא גדל פתילות. 11. רב חסדא פרים סילקא. 12. רבה ורב יוסף בקעו עצים. 13. רבי זירא הצית האור. 14. ר"נ בר יצחק מכתף ונכנס ויצא.
ב. מעלת כבוד שבת 1. יוסף מוקיר שבי, השבת שילמה לו במרגלית של שכינו הגוי שמצא בבטן הדג. 2. זכות העשירים: בא''י מעשרות, בבבל שמכבדין את התורה, ובחו''ל שמכבדין את השבת. 3. בעה''ב בלודקיא שהיה לו שלחן זהב משוי ט''ז בנ''א, וזכה בזכות שהיה קצב ושמר את הבהמות הטובות לשבת. 4. ר''י בן חנניא אמר לקיסר שתבשיל של שבת ריחו נודף בזכות התבלין ששמו שבת, ומועיל רק למי ששמר את השבת. 5. יש לכבד אף את יו''כ שנאמר לקדוש ה' מכובד. 6. בשבת יש להקדים או לאחר את הסעודות. 7. המתפלל בליל שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב''ה במעשה בראשית, ואפילו יחיד אומרו, ומלאכי השרת מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עוונך. 8. שני מלאכי השרת מלוים לאדם מביכ''נ לביתו, ואם יש בביתו נר דלוק שלחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב מברך שכן יהיה בשבת הבאה. ומלאך רע עונה בע''כ אמן. 9. יש לסדר שלחנו בליל שבת אפילו שצריך רק כזית, וכן במוצ''ש. 10. חמין ופת חמה במוצ''ש מלוגמא. 11. דליקה מצויה במקום שיש חילול שבת.
ג. מעלת הקדיש 1. העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו קורעין גזר דינו של שבעים שנה. 2. אפילו יש בו שמץ של ע''ז מוחלין לו בגז''ש פריעה. 3. העונה אמן בכל כחו פותחין שערי גן עדן. 4. אמן זהו אל מלך נאמן.
ד. מפני מה חרבה ירושלים 1. חלול שבת. 2. בטלו ק''ש שחרית וערבית. 3. בטלו תשב''ר. 4. לא התביישו זה מזה. 5. השוו קטן וגדול. 6. לא הוכיחו זה את זה כאילים. 7. ביזו ת''ח שאין רפואה למכתו. 8. פסקו מהם אנשי אמנה במשא ומתן אבל בד''ת היו.
ה. תינוקות של בית רבן 1. ירושלים חרבה בגלל שבטלו בה תשב"ר. 2. אל תגעו במשיחי אלו תשב"ר. 3. העולם מתקיים על הבל פיהם כיון שאין בו חטא. 4. אין מבטלין תשב''ר אפילו לבנין ביהמ''ק. 5. עיר שאין בה תשב''ר מחריבין או מחרימין אותה.
שאלות לחזרה ושינון
Ï דף קיט
א. האמוראים בכבוד שבת (14)
ב. מעלת כבוד שבת (11)
ג. מעלת הקדיש והאמן (4)
ד. מפני מה חרבה ירושלים (8)
ה. תינוקות של בית רבן (5)
דף קכ
א. מה מצילין מן הדליקה 1. הכמות, שרי אפי' מאה ככרות בבת אחת או במקפל אם מציל לאותה חצר. 2. ג' סעודות שרי במקפל אף לחצר אחרת. 3. מצילין לחצר המעורבת, ולבן בתירא אף לשאינה מעורבת. 4. בבגדים, לת''ק מציל שיכול ללבוש, ולרבי יוסי רק י''ח בגדים שראוי ללבשן בבת אחת.
ב. סוגי המצילין 1. חסיד לא נוטל כלל. 2. אחרים מעכבין לעצמם וזוכין מן ההפקר. 3. יר''ש מחזיר ועושה חשבון.
ג. סוגי כיבוי 1. לבן ננס מותר לפרוס עור של גדי ע''ג שידה שאחז בה האור כיון שמחרך, ואמרינן דטלית שאחז בה האור נותן מים בצד השני, ולברייתא אסור אלא רק פושט ומתכסה וכן ס''ת פושטו וקורא בו. 2. נר ע''ג טבלא אם שכח מנער, ובמניח אסור דהוי בסיס. 3. נר שאחורי הדלת פותח ונועל כדרכו ואם כבתה כבתה, ורב אסר להו''א כר''י שאוסר דבר שאינו מתכון, ולמסקנא משום דהוי פסיק רישא. 4. פתיחת דלת כנגד המדורה וברוח מצויה, פליגי אי שרי או שאסור שמא יכבה.
ד. לרבנן עושים מחיצה בפני הדליקה בכלים אף שמת בקעין ומכבים, ורבי יוסי אוסר גרם כיבוי. והשמועות 1. לת''ק עושין מחיצה רק בכלי מתכת מלאים ולרבי יוסי אף כלי כפר שיחין, ותירץ להו''א איפוך מתני' ורבי יוסי קאמר לדבריהם דרבנן, ולמסקנא כולה ברייתא רבי יוסי. 2. מקשינן ממחיקת השם שכתוב על בשרו וצריך לטבול דרבי יוסי שרי ורבנן בעו גמי, ואמרינן דלרבי יוסי גרמא שרי אבל בשריפה אסור כיון דבהול. 3. לרבנן שרי גרמא ומצריכים גמי משום דאסור לעמוד ערום בפני השם, ודחי ה''נ לרבי יוסי ניחוש שישכח, אלא פלוגתיהו האם צריך לחזר אחרי גמי, ורבי יוסי לא מצריך דקסבר טבילה בזמנה מצוה, ולרבי יוסי בר יהודה אינה מצוה לכן סגי בטבילה אחרונה.
שאלות לחזרה ושינון
דף קכ
א. מה מצילין מן הדליקה (4)
ב. סוגי האנשים שמצילים (3)
ג. סוגי הכיבוי (4)
ד. המחלוקת בגרם כיבוי, והשמועות (3)