דף מט
א. במה טומנין 1. בכסות. 2. בפירות, ור''א אוסר בהן בלחין. 3. כנפי יונה, ואגב כך מייתי מעשה דאלישע בעל כנפים. 4. נסורת חרשין. 5. נעורת פשתן, ולר''י דוקא גסה.
ב. אמרינן דטומנין בשלחין, ובעי אי עורות של אומן שרי או דקפיד, והשמועות 1. רבי יוסי היה אומן ולא הקפיד ש''מ דשרי. 2. נסרים של אומן אין מטלטלין אא''כ חישב, ודחי דקפיד. 3. עורות בין עבודין ובין שאינם עבודין מותרים בטלטול בשבת ומשמע אף של אומן, ודחי דאיירי רק בשל בעה''ב. 4. למסקנא הוי פלוגתא דרבי יוסי שרי ורבנן אסרי.
ג. ל''ט אבות מלאכות כנגד מה 1. עבודת המשכן. 2. מספר המקומות שהוזכר בתורה לשון מלאכה, ובעי בקראי ויבא הביתה לעשות מלאכתו ובקרא והמלאכה היתה דים, ועלתה בתיקו.
ד. טלטול גיזי צמר 1. לל''ק דרבא אין מטלטלין דוקא אם לא טמן. 2. לל''ב אם יחדן להטמנה מטלטל, ואם לאו אסור אפילו אם הטמין. 3. לרבינא האיסור בשל הפתק דהוי מוקצה.
שאלות לחזרה ושינון
דף מט
א. במה טומנין (5)
ב. הטמנה בשלחין (4)
ג. ל"ט מלאכות כנגד מה (2)
ד. טלטול גיזי צמר (5)
דף נ
א. המעשה שיש לעשות מבעו''י בחריות שרוצה לישב עליהן 1. לרב צריך לקשר מבעו''י כת''ק, וכן דעת ר''ח בן עקביא שהתיר ע''י מחשבה רק לצורך בית האבל או בית המשתה. 2. לשמואל צריך לחשוב כרשב''ג. 3. לרב אסי סגי בישב מבעו''י, כתנא דפקורין וכתנא דמותר לטלטל קש שע''ג המיטה אם היה עליו כר מבעו''י.
ב. שרי להכין לשבת מלא קופתו עפר בקרן זוית ולעשות בה כל צרכיו 1. כרשב''ג דא''צ מעשה. 2. אף לרבנן שרי, כיון דלאו בר מיעבד מעשה.
ג. המח' בחפין כלי כסף בנתר וחול 1. להו''א פליגי אי בעינן מעשה, ודחי דלכו''ע א''צ. 2. במח' ר''י ור''ש בדבר שאינו מתכון, וקשיא אי כר''ש אמאי אסר לחוף שערו. 3. תרי תנאי בדעת ר''י אי גריר, והא דשרי בפָּנים איירי בקטן אשה וסריס.
שאלות לחזרה ושינון
דף נ
א. מה יש לעשות מבעו"י בחריות ע"מ להכינם (3)
ב. כמאן אתי הא דשרי הכנת קופת עפר מבעו"י (2)
ג. המח' בחפין כלי כסף בנתר (3)