פרק שני- היה קורא
דף יג
1. דיני ק"ש. 2. פרקדן.
א. דין הפסק בק''ש וברכותיה 1. לר''מ בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע מפני היראה ומשיב. 2. לר''י באמצע שואל מיראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב לכל אדם.
ב. מהו בין הפרקים 1. ברכה ראשונה. 2. ברכה שניה. 3. שמע. 4. והיה. 5. ויאמר. 6. אמת ויציב, ולר"י אין להפסיק.
ג. ק''ש לרבנן בכל לשון ולרבי רק ככתבה, ופליגי 1. והיו, לרבי בהויתן ולרבנן שלא יקרא למפרע. 2. שמע, לרבנן בכל לשון ולרבי השמע לאזניך. 3. הדברים, לרבי שלא יקרא למפרע, ורבנן לא דרשי.
ד. היכן צריך כוונה בק''ש 1. פסוק ראשון, ויש להאריך באחד. 2. עד על לבבך, שנאמר והיו הדברים האלה או מעל לבבך. 3. פרק ראשון, שנאמר אשר אנכי מצוך היום.
ה. על לבבכם לדבר בם שנאמר בפרשה שניה 1. לשים תפילין כנגד הלב. 2. ללמד הבנים לדבר בד''ת.
ו. הק''ש של רבי 1. קרא ק''ש בזמנה, כשהעביר ידיו על עיניו. 2. פליגי האם אח''כ חזר וגמרה. 3. הזכיר בשיעורו שמעתא דיצ''מ, כמ''ד אין גומרה, או כדי להזכיר בזמנה.
ז. פרקדן 1. אסור לשבת כך. 2. בהטיה שרי, לשבת אבל לקרוא ק''ש אסור. 3. בעל בשר שרי.
ח. תוס' 1. ברכות ק''ש לא מעכבות ביחיד. 2. קורא להגיה, לרש''י שלא מתכוון לקרות ולתוס' שקורא כמו כתיבתן. 3. כל התורה בלשון הקודש, לרש''י לקרות בתורה, ולתוס' כגון פרשת זכור או מקרא ביכורים. 4. בפסוק ראשון מי שמתהלך צריך לעמוד. 5. בק''ש מפסיק לקדיש וקדושה ולא בשמו''ע.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין הפסק בקריאת שמע וברכותיה (2)
ב. מהו בין הפרקים (6)
ג. במאי פליגי אם בק"ש ככתבה או בכל לשון (3)
ד. היכן צריך כוונה בק"ש (3)
ה. מדוע אומר על לבבכם בפרשה שניה (2)
ו. קריאת שמע של רבי (3)
ז. דיני פרקדן (3)