דף נו
*טומאה למפרע. *מקום מציאת הכתמים. *נאמנות כותים.
א. הטומאה למפרע 1. שרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שעת בדיקה או כבוד, ובעי האם בשעת כיבוד חזקתו שנבדק או שהתכבד ונפ''מ שאמר שכיבד ולא בדק או שנמצא בגומא ומטמא לח ויבש ולר''ש לח רק עד שעה שיכול לחזור ולהיות לח. 2. כתם מטמא למפרע עד שעת בדיקה או כיבוס ובעי כנ''ל שחזקתם בודקין בשעת הכיבוד והכיבוס, וכתם לח לכו''ע מטמא למפרע דדלמא התייבש ונפלו עליו מים.
ב. דיני הכתמים לפי מקום מציאתן 1. רקם לת''ק הוו גויים וטהור ולר''י טמא כיון שהם גרים וטועים. 2. מבין הגויים טהור ואפילו מתרמוד וי''א דאין מקבלים גרים מהן. 3. מבין ישראל ומבין הכותים טמא כיון שהם גרי אמת. 4. הנמצאים בערי ישראל טהורים כיון שלא נחשדו על כתמיהן ומצניעים, מלבד בחדרים ובסביבות בית הטומאות. 5. הנמצאים בערי כותים, פליגי האם טמא או שמצניעים.
ג. נאמנות כותים ומ''ט 1. כותים אינם קוברים את הנפלים שנאמר לא תשיג גבול רעך בנחלתך ודרשי שאין גבול למי שאין נחלה, ונאמנים לומר שקברו או לא קברו דהוי דאורייתא, ואף דלית להו לפני עור איירי שעמד שם כהן ואוכל תרומה, וקמ''ל דבקיאי ביצירה. 2. נאמנים לומר על בהמה שכבר ביכרה, ואיירי בגוזז ועובד וקמ''ל דבקיאי בטינוף. 3. על מידי דרבנן אינם נאמנים, והיינו סככות אילן המיסך על הארץ ליד קברות, פרעות באבנים הבולטות מן הגדר, ובית הפרס שדה שנחרש בה קבר מלא מענה מאה אמה בית ארבעת סאין, אבל נאמן במהלך ובה בכולה ולא חיישינן דרצועה נפקא מהשדה ותולה שהטומאה שם. 4. בתחומין ויין נסך לא נאמנים.
הדרן עלך פרק שביעי דנדה!
שאלות לחזרה ושינון
א. הטומאה למפרע (2)
ב. דיני הכתמים לפי מקום מציאתן (5)
ג. נאמנות כותים והיכן לא ומ"ט (4)