פרק שביעי- דם הנדה
דף נה
*טומאה לח ויבש. *טומאה בגוף המת. *משקין של זב.
א. הטומאה לח ויבש ומנין 1. דם הנדה מטמא לח שנאמר והדוה בנדתה, וכן יבש שנאמר יהיה, ואינו עושה משכב ומושב שנאמר אשר היא יושבת עליו, ולא מטמא באבן מסמא שנאמר והנושא אותם. 2. בשר המת מטמא לח וכן יבש לר''ל שנאמר לכל טומאתו ולרבי יוחנן אדם דומיא דעצם וא''ב שנפרך ולכו''ע אם נעשה כקמח טהור. ולרבי יוסי אם לא יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור מלטמא בכזית ומטמא טומאת רקב. 3. המטמאין רק לחין: הזוב עצמו טמא כמו הזב במגע ובמשא לטמא אדם לטמא בגדים שנאמר והזב את זובו, ואיצטריך זובו טמא דלא נילף משעיר המשתלח שגורם טומאה לאחרים והוא בעצמו טהור. 4. הרוק שנאמר וכי ירוק, ונאמר בטהור וילפינן שצריך לגעת בו ומטמא במשא ובמשא, בשרו דמטמא רק לח. 5. כיחו וניעו ומי האף שנאמר וכי ירוק, ומי האף לרב בנגררין דרך הפה דאיכא צחצוחי הרוק ולרבי יוחנן אפילו דרך החוטם דקסבר הוי מעין. 6. שרץ שנאמר במותם שיהא כעין מיתה, ושרץ שיבש או נשרף ושלדו קיימת אם הוא של מטמא אף יבש. 7. נבילה שנאמר וכי ימות שיהא כעין מיתה. 8. שכבת זרע דבעינן ראוי להזריע, ובכולן אם יכולים להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין אף יבשים, והשריה בפושרין ופליגי אם צריך שיהיו פושרין בכל המעת לעת.
ב. כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשיער והצפורן, וההגדרה דבעינן כמו עצם שנברא עמו ואין גזעו מחליף. והקושיות 1. עור גזעו מחליף שהרי גלודה ר''מ מכשיר וחכמים פוסלים משום דשליט בה אוירא ומתה ואמאי עור האדם מטמא כבשרו, ותירץ דמדאורייתא טהור וגזרו טומאה כדי שלא יעשה מזה שטיחים. 2. לל''ב אין גזעו מחליף ור''מ מכשיר כיון שהבשר מתקשה ומדוע לעולא עור טהור מדאורייתא, ותירץ דקאי על עיבד עור אדם טמא. 3. בשר טמא ואין גזעו מחליף כיון שמקומו נעשה צלקת.
ג. משקין של הזב דינם ומנין 1. זיעה ליחה סרוחה וריעי טהורין מכולם. 2. איכא טומאת משקין: דמעת עינו, ותשקמו בדמעות שליש, ולפי רב לא נכתב במשנה כיון שרק הארס יוצא מהעין דרך הפה ולא הדמעה עצמה. 3. דם מכתו, ודם חללים ישתה ומה לי קטליה פלגא. 4. חלב אשה, ותפתח את נאד החלב ותשקהו. 5. מימי רגליו מטמאין טומאה חמורה כמו זובו שנאמר וזאת, וא''א ללמוד מרוק שבא ממקום טהרה ק''ו למימי רגליו שבאים ממקום טומאה, דדם הבא מפי האמה יוכיח. 6. דם היוצא מפיו ומפי האמה טהור דנתמעט מזובו טמא הוא, ואין למעט מי רגלים דבעינן מתעגל ויוצא וחוזר ונבלע דומיא דרוק, משא''כ דם מפי האמה וחלב האשה, ואין ללמוד מזובו כיון שגורם טומאה לאחרים.
שאלות לחזרה ושינון
א. טומאה לח ויבש ומנין (8)
ב. על מה חל טומאה במת והקושיות (3)
ג. משקין של הזב דינם ומנין (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com