דף כז
*ולד אחר. *טומאות שנימוחו.
א. החששות לולד אחר במפלת שליא וולד 1. נפל שיצא ואחריו שליא, תולין את השליא בולד עד שלשה ימים. 2. ולד שיצא ואחריו שליא תולין אפילו עשרה ימים, ומייתי שתלו עד כ''ג או ל''ג יום. 3. ולד יצא אחרי חבירו בהפרש של או כ''ג, למ''ד יולדת לתשעה אינה למקוטעין, ויהודה וחזקיה בני רבי חייא נולדו בהפרש של שלשה חדשים. 4. המפלת מין בהמה ועוף ושליא, אם קשורה עמהן אין חוששין לולד אחר, ואם אינה קשורה מטילין חומר שני וולדות, דשמא נימוח שפיר של שליא ושליא של שפיר.
ב. הטומאות שנימוחו ודיניהם 1. שליא בבית לר''מ הבית טמא כיון שאין שליא שאין עמה ולד ור''ש מטהר כיון שהולד נימוק, וטעמיה לרב המנונא דכל טומאה שנתערב בה ממין אחר בטילה ולרבי יוחנן משום ביטול ברוב, ומודה שאמו טמאה לידה שנאמר כי תזריע וילדה לרבות ילדה כעין שהזריעה. 2. מלא תרווד רקב שנפל לתוכו עפר כל שהוא ת''ק מטמא ור''ש מטהר, להו''א מכיון שנתערב בו מין אחר מבטלו, ולמסקנא סופו כתחילתו שדבר אחר מבטלו. וכן פליגי במלא תרווד רקב שנתפזר בבית במאהיל וחוזר ומאהיל, וכן במלא תרווד ועוד עפר בית הקברות. 3. מת שנקבר ערום בארון שיש יש לו רקב אבל נקבר בכסותו בארון של עץ או ע''ג רצפת לבנים אין לו רקב כיון שדבר אחר מבטלו. 4. בהמה גסה מבכרת שהפילה חררת דם אינה מטמאת במגע ובמשא משום שנתבטל ברוב, וטעון קבורה כדי לפרסמה שפטורה מן הבכורה. 5. מת שנתבלבלה צורתו, לר''ל טהור וכדאשכחן במת שנשרף ושלדו קיימת וטמאו לו פתחים גדולים וטיהרו פתחים קטנים, ולרבי יוחנן טמא כר''א דמטמא אפר שרופין בשיעור רובע הקב.
שאלות לחזרה ושינון
א. החששות לולד אחר במפלת שליא וולד (4)
ב. הטומאות שנימוחו ודיניהם (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com