דף כב
*ספק מעילה. *שנים שאכלו.
א. בספק מעילות ר''ע מחייב אשם תלוי וחכמים פוטרים, במעילה מועטת מביא אשם ומתנה שיהא ודאי או ספק כיון שאשם ודאי א''צ ידיעה בתחילה, ופליגי במעילה מרובה. והמחלוקת 1. לר"ע נאמר ואם נפש וילמד עליון מתחתון ולרבנן אין למדין. 2. לכו"ע למדין וילפינן דהויא דומיא דחטאת חלב בגז"ש מצות, לרבנן חטאת ולר"ע בקבועה, וקשיא הרי אין גז"ש למחצה. 3. לר"ע היקש עדיפא ולרבנן גז"ש עדיפא, ודחינן. 4. למסקנא לכו"ע היקש עדיפא, אלא דההיקש אתי לרבנן שאשם תלוי יהא בכסף שקלים דאין לומר לא יהא ספיקו חמור מודאו. ור"ע יליף לכסף שקלים מזאת תורת האשם, או מגז"ש בערכך ובשפחה חרופה בגז"ש איל.
ב. שני אנשים שאכלו שני חתיכות: חולין והקדש, חולין וחלב, חלב וקודש, חלב וחלב קודש, חלב וחלב נותר, לר''ע כל אחד מחוייב בנפרד ולר''ש יכולים להביא קרבן משותף ולהתנות שיכפר על החוטא. וקשיא דלגבי האוכל נבילה ביו''כ שמעינן דלית לר''ש איסור חל על איסור והכא אית ליה 1. באוכל כוליא בחלבה, ודחי דאיכא איסור משום שעולה למזבח ונותר אינו חל עליו דלית לר''ש שאיסור חמור חל על איסור קל. 2. איכא רבויא דבקדשים איסור חל על איסור שנאמר אשר לה' לומר שחל דין טומאה על אימורין שהם עולין, ומקשינן דדעת ר''ש שאין פיגול ונותר בעולין. 3. למסקנא מח' תנאים בדעת ר''ש האם איסור חל על איסור בקדשים.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בספק מעילות (4)
ב. המח' בשנים שאכלו ב' חתיכות והקושיא מאיסור חל על איסור (3)