דף ד
*חיוב בחלבים. *חיובים באיסור אחד. *שמן המשחה. *סימנא.
א. כל חֵלב שור כשב ועז לא תאכלו, רי''ש מחייב מלקות על כל אחת וחכמים מחייבין אחת. במאי קמיפליגי 1. האם לוקין על לאו שבכללות. 2. מיתורא דשור כשב ועז דסגי למכתב כל חלב ש''מ לחלק, ודחי דאיצטריך למעט חלב חיה. 3. מיתורא דכבש ועז, ודחי דאיצטריך שלא נלמד גז''ש משור סיני. 4. שור ואחד מהנך מיותר, ורבנן סברי דנימא שנוהג רק במה שנכתב וא''א ללמוד חדא מחדא דשור נתרבה בנסכים כבש באליה ועז לגבי ע''ז, וא''א ללמוד חדא מתרתי דשור לא נתרבה בפסח כבש בע''ז ועז אין בו צד ריבוי למזבח. 5. לעולם מיתורא דשור כבש ועז, ופליגי האם ילפינן למעט חלב חיה בדבר הלמד מעניינו מקדשים. 6. פליגי האם למדין מעניינו מכרת. 7. לרבנן יתורא אתיא להתיר אליה דחולין, ולרי''ש אכתי עז מייתרא, ורי''ש מודה שאין בו חטאת כיון שאינו דומה לעריות.
ב. כמה חיובים באיסור אחד 1. אכל חלב שני שמות בהעלם אחד חייב שתים, והמקרה להו''א בחלב נותר, בחלב הקדש, בחלב שור כבש ועז, ולמסקנא כמ''ד תמחויין מחלקין. 2. חלב מוקדשין לוקה לר''י שלש משום חקת עולם וחלב שור ועז וזר שאכל קדש, ולחכמים חייב שתים דצריכא קרא בנפרד לחלב חולין דלא חמירי ולקדשים שהותר מכללו, למדין לאו מכרת ואיירי בענינא דקדשים. 3. בדם לר''י לוקה שלש דהוקש לחלב ואיצטריך היקש לחייב בזרות כיון שדם התמעט מטומאה, ולרבנן הוקש דם לחלב שחלוק מבשרו ואין מצטרפין אבל דם שרצים מצטרפין בין לטומאה ובין לאכילה. 4. שלש כריתות בדם, לדם חולין וקדשים והשלישי להו''א לדם התמצית כר''י ולמסקנא לדם כיסוי, וחמשה לאוין הוו בנוסף לדם איברים ולדם התמצית. 5. אכל מעשר דגן תירוש ויצהר לוקה שלש, ולא הוי לאו שבכללות כיון דמייתרי קראי ונאמר לא תוכל למימרא דאינו עשה. 6. האוכל מן החדש לחם קלי וכרמל לוקה שלש ולא הוי לאו שבכללות כיון דמייתרי קראי, דא''א לכתוב חדא ונילף מיניה דלחם נתרבה בחלה קלי בעיניה נתרבה למנחות וכרמל לא נשתנה מברייתו, וא''א ללמוד חדא מתרתי דלחם אינו בעין וכרמל לא נחרבה במנחות אבל קלי מיותר ונכתב באמצע.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בחלב שור כשב ועז ובמאי קמיפלגי (7)
ב. כמה חיובים יש באיסור אחד (6)