דף ד
*הפסוקים בערכין. *נידון בכבודו.
א. דרשות הפסוקים מי ישנו בערכין 1. בערכך לרבות האומר ערך סתם עלי שנותן כפחות שבערכין שלשת שקלים ולא נידון בהישג יד דהוי כמפרש, ואין להביא חמשים דתפסת מרובה ולא שקל שנאמר במי שלא משגת ידו. 2. בערך בערכך, דערכין ליכא באיברים, אבל שייך בהעריך אבר שהנשמה תלויה בו שנאמר נפשות. 3. אין ערך לגוסס וה''ה למת שנאמר והעמיד והעריך. 4. נפש ונפשות אתי לאיש שהעריך הרבה, לאשה שמעריכה, ולמנוול ומוכה שחין. 5. והיה ערכך לרבות טומטום ואנדרוגינוס לדמים, וקמ''ל שנידון בכבודו שאם אמר דמי שהנשמה תלויה בו ונתחייב בדמי יכולו.
ב. דין נידון בכבודו 1. לגבי דמי טומטום אמרינן נידון בכבודו ולגבי הקדיש ראש של עבד חמור ופרה הוא והקדש שותפין, ותרצינן דלא אמרינן הכי להו''א בקדשי מזבח וקשיא הרי אמרינן פשטה קדושה כולה ולמסקנא בהקדיש דמי בעל מום למזבח. 2. בעי אומר דמי ראשי לגבי מזבח, האם נידון בכבודו דומיא דדמים ומאידך לא אשכחן הכי במזבח, וכן בעי ערכי עלי לגבי מזבח האם נידון בהשג יד, והמקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח האם נפדה בשדה אחוזה לפי חמשים או בשוויו, וכולם עלו בתיקו.
שאלות לחזרה ושינון
א. דרשות הפסוקים מי שייך בערכין (5)
ב. דין נידון בכבודו (2)