דף נו
*לקוח ומתנה. *שותפין וברירה.
א. הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה שנאמר כן תעשה לשורך לצאנך דומיא דבניך ונלמד באם אינו ענין לבכור שקדוש מרחם ולא תלוי בעשיה. והשמועות 1. לא אמרינן תנהו ענין לשור וצאן אחרים דאינו דומיא דבנך, דחטאת ואשם באים על חטא, עולה ושלמים באים בנדר ונדבה, ועולת ראיה קבוע לו זמן. 2. לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם מתעשרים ולא אמרינן דומיא דבנך שאינו בלקוח כלל, דהכתוב מיעט דווקא בשעת עשיה. 3. הלקוח חל על מחוסר זמן, אמרינן זו אינה משנה, או כר''ש דהוי כבכור שקדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו. 4. אתנן שיש לעשרו זהו אם חזר ולקחו מהזונה, ולא הוי לקוח דאיירי במעי אמן, והיא אינה מעשרת דאיירי בכותית. וקמ''ל דאתנן אסור בזונה כותית דילפינן גז''ש תועבה מעריות דלא תפסי קידושין, וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל כיון שנאמר זרעו והולד הולך אחריה.
ב. שותפין פטורים ממעשר בהמה וחייבים בקלבון וכן אחים שחלקו וחזרו ונשתתפו, אבל תפוסת הבית חייבים במעשר בהמה ופטורים מקלבון שנאמר בבכור יהיה לרבות תפוסת הבית ולך למעט שותפין ואתי באם אינו ענין. והשמועות בדין ברירה 1. חיוב קלבון תלוי בחלוקת הכספים ופטור מעשר בהמה תלוי בחלוקת הבהמות, וקמ''ל שאם חלקו בבהמה ולא בכספים פטורים מקלבון ולא אמרינן שגילו דעתם שעומדים לחלק. 2. חזרו ונשתתפו דינם כשותפין, ולמ''ד יש ברירה ה''מ שחלקו בשומא, אבל אם חלקו גדיים או תשעה כנגד תשעה אמרינן דהוו כיורשים וזה חלקו המגיעו משעה ראשונה ולכן אם חזרו ונשתתפו חוזר לדין תפוסת הבית, ולמ''ד יש ברירה בכל גווני דינם כשותפין. 3. רבי יוחנן אשמעינן דאין ברירה, הכא דהוי דומיא דבנך שנולד ברשותך, ולגבי אחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל, דהתם לחומרא ולכתחילה. 4. באתנן אסרינן את הכבשים שכנגד הכלב ולא בוררים אחד כנגד הכלב, דאיירי הכלב שוה יותר מכבש שכנגדו ויוצא שיתרת מחירו נמצאת אצל כולם.
שאלות לחזרה ושינון
א. הפטור בלקוח ומנין, והשמועות (4)
ב. החיוב והפטור באחים ושותפין, והשמועות בדין ברירה (4)