דף כז
*טיפול הבעלים בבכור. *כהן המסייע.
א. חיוב הטיפול בבכור ע''י הבעלים 1. בבהמה דקה שלשים יום ובגסה חמשים, להו''א שהוקש צאן לבכור אדם ושור לתבואה, ולמסקנא נאמר בשור כן תעשה לשורך ומסרן הכתוב לחכמים, ולרבי יוסי בהמה דקה שלשה חדשים כיון שטיפולה מרובה ששיניה דקות. 2. כהן שאמר בתוך הזמן שיתן לו, תם אסור דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות, ושרי בזמן המקדש דהוי להקריבו וכן שרי ליתן לו בעל מום דהוי ע''מ לאכלו. 3. צריך לאכול את הבכור בתוך שנה בין תם ובין בעל מום, שנאמר שנה בשנה. 4. נולד לו מום בתוך שנתו מותר לקיימו כל י''ב חדש, ולאחר שנתו שרי לקיימו תוך שלשים יום מנפילת המום. 5. בזה''ז מותר לקיימו אפילו כמה שנים עד שיוכל להראותו לחכם שיבדקנו, ואחרי שהראהו שרי לקיימו שלשים יום.
ב. דין כהן המסייע בבית הגרנות 1. אסור לתת תרו''מ בשכרן, ואם הביא להם חיללו ונענשים על כך במיתה. 2. חכמים בקשו לקנוס את הבע''ב ולחייבם להפריש שנית, אך חששו שיפרישו מהפטור על החיוב. 3. בכולם יש טוה''נ לבעלים, ושרי לקבל רק מישראל המבקש עבור קרובו הכהן ולא מכהן המבקש לקרובו, אבל ליכא טוה''נ במתנות כהונה כדי
שאלות לחזרה ושינון
א. חיוב הטיפול בבכור ע"י הבעלים (5)
ב. דין כהן המסייע בבית הגרנות (3)