דף יג
*החייבים בבכור בהמה טהורה. *הקניינים בגוי. *מצא ע"ז בגרוטאות.
א. החייבים בבכור בהמה טהורה 1. בהמה שיש לגוי חלק בה פטורה מהבכורה. 2. כהנים ולויים חייבים, דנפטרו רק מבכור אדם ופטר חמור. 3. אף שבהמה טהורה הוי קדושת הגוף תני בפרק קמא דיני פטר חמור, איידי דחביבא או דזוטרן מיליה. 4. נתינת מעות בלא משיכה, ישראל מגוי קנה וחייבת בבכורה, וגוי מישראל קנה ופטור מבכורה, דקסבר דקנייני גוי במעות ולא במשיכה.
ב. מנין לקנייני מטלטלין בגוי 1. למ''ד קניני גוי בכסף: ילפינן דישראל קונה מגוי בכסף להו''א מקנין עבד כנעני ודחינן דא''כ יקנה אף בשטר וחזקה, ולמסקנא מזה שנאמר יד רק לגבי עמיתך. ובעי למימר דא''א לקנות כלל, או דבעינן תרתי, או איזה קנין שירצה ונדחה. 2. גוי קונה מישראל בכסף, להו''א מזה שגוי קונה ישראל בכסף ודחי שיוכיח ישראל מישראל, ולמסקנא שנאמר עמיתך לגבי משיכה, ומקשינן כדלעיל ונדחה. 3. אמימר שסובר משיכה בגוי קונה, סובר כרבי יוחנן דבישראל מעות קונות מדאורייתא וילפינן מקרא עמיתך דגוי דווקא במשיכה. ולדעת ר''ל שסובר משיכה מפורשת בתורה וקרא עמיתך אתי שא''צ להחזיר אונאה לגוי, זהו רק אם אמימר סובר כמ''ד גזל עכו''ם אסור.
ג. הלוקח גרוטאות מגוי ומצא בהן ע''ז ומשך אם לא נתן מעות יחזיר ואם נתן מעות יוליך הנאה לים המלח, וקשיא דשמעינן דלא סגי מתן מעות בלא משיכה. ומתרצינן 1. שקיבל לדון בדיני ישראל צריך משיכה, וקשיא א''כ ה''נ ברישא אסור. 2. לאביי ברישא איכא מקח טעות, ואין לומר כן בסיפא, דמכיון שנתן מעות אינו מקח טעות דאיבעיא ליה לעיוני. 3. לרבא אף בסיפא הוי מקח טעות, ואסור מכיון שנראה כע''ז ביד ישראל. 4. לרב אשי משיכה אינה קונה אלא מעות, ומשיכה דסיפא נכתבה אגב רישא, ולא איירי שקיבל לדון בדיני ישראל. 5. לרבינא משיכה קונה וברישא איירי שלא משך, ואמרינן דמותר לחזור בדיבורו דאין דין מחוסר אמנה כלפי גויים כיון שאינם עומדים בדיבורם.
שאלות לחזרה ושינון
א. מי חייב בבכור בהמה טהורה (3)
ב. מנין לקנייני מטלטלין בגוי (3)
ג. איסור הנאה בקונה גרוטאות שבתוכם ע"ז, ואופן הקנין (4)