דף קלו
*ראשית הגז ותרומה. *פטור טריפה.
א. רבי אילעאי סובר שראשית הגז נוהג רק בארץ דיליף גז"ש נתינה מתרומה, ומקשינן דה"נ נילף ראשית הגז מתרומה לגבי עוד דברים 1. יעשה טבל, ודחי שנאמר ראשית גז צאנך דחל רק משהופרש. 2. יתחייב מיתה וחומש, ודחי שנאמר בתרומה ומתו בו ויסף עליו למעט אחרים. 3. אחרי התרומה יש מעשר ראשון ושני, ודחי שנאמר כאן ראשית. 4. מצאנו מח' האם ניתן לתת מן החדש על הישן בראשית הגז, ורבי אילעאי הוא המ"ד שאוסר דיליף מתרומה. 5. בתרומה הגדל בפטור כדאמרינן הלוקח מגוי שדה בסוריא אחר שהביאה שליש חכמים פוטרים ובראשית הגז הלוקח צאנו של גוי לגיזותיו חייב, זה דלא כרבי אילעאי. 6. אין לתרום ממין על שאינו מינו כגון מתאנים שחורות על לבנות וה"נ לרבי אילעאי, והא דאמרינן שאם מכר אחד משני מינים כגון שחופות ולבנות או זכרים ונקיבות כ"א נותן לעצמו זהו רק משום עיצה טובה ודלא כרבי אילעאי. 7. בעינן ראשית ששיריה ניכרין, ולכן לר"א אם אמר כל גיזיי ראשית לא אמר כלום. והאידנא נהוג עלמא דפסקינן כתלתא סבי, כרבי אילעאי שבראשית הגז נוהג רק בא"י, כר"י בתורה שד"ת אינם מקבלים טומאה ובעל קרי לא צריך לטבול, וכרבי יאשיה בכלאים שמחייב רק על זריעת חטה שעורה וחרצן במפולת יד.
ב. ר"ש פוטר טריפה מראשית הגז, ומייתי מנין 1. להו"א בגז"ש נתינה ממתנות, ודחי ה"נ נילף מתרומה ולא ינהג בחו"ל. 2. למסקנא בגז"ש צאן ממעשר שנאמר בו כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטריפה שאינה עוברת, וליכא למילף מבכור כיון דראשית הגז ומעשר שוין לגבי זכרים טמאין במרובין מרחם אדם פשוט ולפני הדיבור, ואף דדומה לבכור ותרוייהו יתום שלקחו בשותפות נתנו בפני כהן בקדושה ומכירה מיהו פשוט מפשוט עדיף.
שאלות לחזרה ושינון
דף קלו
א. הקושיות דנילף ראשית הגז מתרומה (7)
ב. מנין פטרינן לר"ש טריפה מראשית הגז (2)
דף קלז
*סוג הגיזה המחוייבת. *כמות החיוב והנתינה. *זמן החיוב והבעלות.
א. סוג הגיזה המחוייבת 1. רק ברחלים, להו"א בגז"ש גיזה וקשיא מילף מבכור ונחייב אף נוצה של עיזים, ולמסקנא דבעינן דבר הראוי לשירות שנאמר לעמוד לשרת. 2. כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז, שנאמר ומגז כבשי יתחמם. 3. פליגי בחיוב השוטף את הרחלים, והמ"ד שפוטר הוא רבי יוסי דאשכחן דדייק לישנא דקרא גבי לקט קיטוף, ואמרינן דר"י מודה במידי דאורחיה.
ב. כמות החיוב והנתינה ומנין 1. מספר הצאן, לב"ש שתים דאשכחן שנאמר ושתי צאן, לב"ה חמשה שנאמר חמש צאן עשויות וזהו להו"א שעושות שתי מצוות ולמסקנא שמעשות את בעליהן שיקיים מצוה, ורי"ש קאמר מפי שמועה ארבע שנאמר ארבע צאן תחת השה. 2. כמות הגיזות, לר"ד בן הרכינס שכל אחת עושה מנה ופרס ולחכמים כל שהן וזהו לרב מנה ופרס שהם ט"ז וחצי סלעים ומכל אחת ז' וחצי, לשמואל ששים סלעים, לר"י שש סלעים ולר"א כל שהן כפשוטו. 3. כמות הנתינה משקל חמש סלעים, ולרב ושמואל אחד מששים כדין תרומה ופאה אך כאשר נותן לכמה כהנים יש לתת לכ"א חמש סלעים. 4. השיעור חמש סלעים, שנאמר תתן לו דבעי כדי נתינה ולעמוד לשרת דהיינו לעשות בגד הראוי לשירות דזהו אבנט, ואין לומר מעיל משום דתפסת מרובה, ולא כיפה של צמר לציץ כיון שזהו בגד ששייך רק בכה"ג.
ג. זמן החיוב לתת והבעלות 1. אם לא הספיק לתת עד שצבעו פטור, ואם רק לבנו חייב. 2. הלוקח גז צאנו של גוי פטור, ומשמע שאם קנה מהגוי את צאנו לגיזותיו חייב. 3. גזז ומכר ר"ח מחייב כיון שגזז כשיעור ור"נ פוטר כיון דליכא צאנך בזמן שנתמלא השיעור, ומייתי דמשמע שהקונה צאנו של גוי לגיזותיו חייב ש"מ דאזלינן בתר שעת הגיזה ולא בתר המילוי, ולר"נ מוקמינן שהקנה לו את גוף הצאן עד להשלמת כל הגיזה. 4. הלוקח גז צאנו של חבירו, אם לא שייר הלוקח חייב ואם שייר המוכר חייב ואתי להו"א כר"י דהמוכר קלחי אילן בתוך שדהו אם הבעלים שייר הוא נותן פאה לכל ודחי דהתם מחוייב מהתחלת השדה שנאמר ובקוצרכם משא"כ בגיזה, ולמסקנא כדאמרינן שהמוכר מעי בהמה במשקל הלוקח מנכה מהדמים את מחיר המתנות ש"מ שלא מוכר את המתנות. 5. מכר שחופות ושייר לבנות או זכרים ושייר נקיבות ר"א נותן לעצמו.
שאלות לחזרה ושינון
דף קלז
א. סוג הגיזה המחוייבת (3)
ב. כמות החיוב והנתינה ומנין (4)
ג. זמן החיוב לתת והבעלות (5)