דף קכז
*הדרשות בעכבר. *מיני בע"ח. *צמקו במחובר בטומאה ושבת. *הכשר מדולדלין בשחיטה.
א. דרשות הפסוקים בעכבר 1. עכבר משמע גם עכבר ים, ודחינן להו"א דנילף מחולדה שהיא ביבשה ודחי כל ששמה חולדה ה"נ עכבר, ולמסקנא מקרא על הארץ. 2. ירד לים מטמא שנאמר השורץ, וזהו בכל מקום. 3. עכבר שחציו בשר וחציו אדמה מטמא אף שאינו פרה ורבה, וילפינן להו"א מחולדה כל ששמה חולדה ודחי דומיא דחולדה שהיא פרה ורבה, ולמסקנא שנאמר בשרץ. ואין לומר שעכבר שבים טמא וירד לים טהור, דכיון שהים מקום טומאה אין לחלק בדינו. 4. ספק טומאה צפה טהור, שנאמר פעם נוספת על הארץ.
ב. מיני בעלי חיים 1. הצב למינהו לרבות ערוד בן הנפילים וסלמנדרא, ור"ע אמר מה רבו מעשיך ה' שיש בריות הגדולות בים ויש ביבשה יש באויר ויש באש ואם יוצאות חוץ למקומן מיד מתות. 2. כל שיש ביבשה יש בים מלבד חולדה שנאמר האזינו כל יושבי חלד. 3. המקום שנקרא נרש: אינו מן היישוב, ונמצאות בו חיות הגדילות במים, כל יושביה רשעים, ובשמתא החלב והעור הבשר והאליה, ותושביה מוחזקים לגנבים שאם נרשאה נשק לך מזה את שיניך, וכן אמרינן על אנשי נהר פקוד ופומבדיתא. 4. במקום רשעים ראו נחש כרוך על הצב ויצא ערוד מביניהם וזהו נס בתוך נס לפורענות.
א. תאנים שצמקו בעודן מחוברות לאילן מטמאות טומאת אוכלין אף דהתולש מהן בשבת חייב חטאת, והראיות 1. האבר והבשר המדולדלין בבהמה מטמאין במקומן טומאת אוכלין וצריכין הכשר ואיירי שלא מעלין ארוכה, אבל לא מטמאין טומאת נבילות דבעינן עד שיפול. 2. ירקות שמצקו באיביהן כגון כרוב ודלעת אינם מטמאין טומאת אוכלין ומשמע דירקות אחרים שיבשו בלא עוקציהן מטמאין, ודחי דאיירי שאף עוקציהן יבשו וקמ"ל קצצן ע"מ לייבשן דמטמאין. 3. אילן שנפשח ובו פירות הוו כתלושין לכל דבריהם ואם הפירות יבשו הוו כמחוברין, ודחי כל אחד כדאיתיה ולעולם הפירות מיטמאין.
ב. נשחטה הבהמה והיו בה אבר ובשר המדולדלין לר"מ הוכשרו בדמיה ולר"ש לא הוכשרו, ומפרשינן במאי פליגי 1. האם בהמה נעשית יד לאבר. 2. אוחז בקטן ואין גדול עולה עמו, וכן דעת רבי יוחנן שהקשה מכאן על הא דאמר ר"מ באוכל שנפרס ומעורה במקצת שיהא אוחז בקטן וגדול עולה עמו ולכן קאמר דמוחלפת השיטה וזה לדעת רבי שטבול יום שוה לשאר הטומאות. 3. האם יש יד רק לטומאה או גם להכשר. 4. הכשר קודם למחשבה, דר"ע בתחילה סבר שא"צ הכשר שני וחזר בו. 5. נתקנח הדם בין סימן לסימן, האם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף והוי דם שחיטה או דהוי דם מכה. 6. האם שחיטה מכשרת ולא דם.
שאלות לחזרה ושינון
א. דרשות הפסוקים בעכבר (4)
ב. מיני בעלי חיים (5)
ג. הראיות לדין תאנים שצמקו באיביהן דמטמאות אף שהתולש מהן בשבת חייב (3)
ד. המח' באבר המדולדל בבהמה שנשחטה, ובמאי פליגי (6)