דף פה
*שחיטה שאינה ראויה. *שחיטת חש"ו.
א. השמועות בשחיטה שאינה ראויה 1. השוחט ונמצאת טריפה, השוחט לע"ז, חולין בפנים, קדשים בחוץ, חיה ועוף הנסקלין, ר"מ מחייב וחכמים פוטרין. ואמרינן דרבי שנה בלשון חכמים בכסוי הדם את דברי ר"ש דאינה שחיטה, ובאותו ואת בנו את דברי ר"מ דהויא שחיטה. 2. באותו ואת בנו לר"מ הויא שחיטה דיליף בגז"ש שחיטה משחוטי חוץ ולר"ש אין דנין חולין ממוקדשין, ולר"ש אינה שחיטה דיליף מטבוח טבח והכן ולר"מ אין ללמוד שחיטה מטביחה. 3. בכסוי הדם לר"מ הויא שחיטה דיליף בגז"ש שחיטה משחוטי חוץ, ולר"ש אינה שחיטה שנאמר אשר יאכל, ולר"מ אתי למעט עוף טמא ודחינן דאף טריפה לאו בת אכילה. 4. אמרינן דר"מ מודה דלא מתירה באכילה ומפרשינן בשחט טריפה ומצא בן תשעה חי ואליבא דרבנן דבן פקועה א"צ שחיטה, ור"ש מודה דמטהרתה מידי נבילה ומפרשינן בחולין בעזרה וקמ"ל אף דלר"ש מותרת בהנאה, ור"ש סובר חולין בעזרה אסירי מדאורייתא מדגזר חיה אטו בהמה. 5. רבי חייא הוצרך לדמו של עוף בכדי להוציא תולעת מפשתנו ואמרינן דהשוחט וצריך לדם צריך לכסות ופליגי האם רבי אמר לו שיטריף או ינחור. ואמרינן דלא פליגי ומ"ד טרוף קמ"ל דשחיטה שאינה ראויה א"צ כסוי ומ"ד נחור קמ"ל דלא נימא שאין שחיטה לעוף מן התורה ונחירתו זוהי שחיטתו.
ב. חש"ו ששחטו אם אחרים רואים אותם חייב לכסות ואם לאו לר"מ א"צ לכסות ואינו באותו ואת בנו ולחכמים אסור, ומפרשינן מאי טעמייהו 1. רבנן להו"א פוטרים מכסוי וטעמייהו דחיישינן שמא יאכלו משחיטתם ומקשינן א"כ ה"נ יש לחשוש באותו ואת בנו, ולמסקנא מצריכים לכסות לחומרא שמא שחטו כראוי. 2. טעמא דר"מ דשחיטתן נחשבת נבילה הואיל ורוב מעשיהן מקולקלין, ואף דר"מ חושש למיעוט זהו לענין לטהר ספק טומאה אבל דמתיר ספק איסור בעי רובא, ומסקינן דרבי פסק כר"מ.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות בשחיטה שאינה ראויה (5)
ב. המח' בחש"ו ששחטו ומ"ט (2)