דף טו
*מוקצה במעשה שבת. *שוחט במחובר.
א. השמועות בדין מוקצה במעשה שבת 1. תני תנא קמיה דרב המבשל בשבת בשוגג יאכל ובמזיד לא יאכל ורב השתיקו ובעי מדוע, שהרי קאמר כשיטת ר"מ ואף רב הורה לתלמידיו כר"מ, ואין לומר שהתנא דרש בפירקא כיון ששומעים לאמורא, ולמסקנא תנא השוחט וזה אסור מצד מוקצה אא"כ היה חולה מבעו"י והבריא. 2. השוחט לחולה אם נחלה בשבת אסור לבריא מצד מוקצה, ואם מבעו"י מותר כיון שהוכן ואין לחוש שירבה בשיעורין משום דא"א לכזית בשר בלא שחיטה. 3. המבשל לחולה, לרב אחא שרי כיון שמבעו"י היה ראוי לכוס ורב דימי אסר גזירה שמא ירבה בשבילו, ובקצץ דלעת ובישלה אסור כיון דהויא מוקצה.
ב. השוחט במחובר רבי פוסל שנאמר ויקח את המאכלת ורבי חייא מכשיר, השמועות וכמאן אתי 1. במשנה השוחט בצור וקנה שחיטתו כשירה בדיעבד, להו"א מוקמינן כרבי חייא וסובר שכשר רק דיעבד, ולמסקנא כרבי דפוסל במחובר מעיקרו אבל תלוש ולבסוף חיברו מכשיר בדיעבד. 2. בכל שוחטין בין בצור בין בקרומית של קנה וזהו לכתחילה, מוקמינן כרבי חייא להו"א בתלוש ולמסקנא בכל גווני. 3. בכל שוחטין בין בתלוש בין במחובר, מוקמינן כרבי חייא וכמו המסקנא דרבי חייא מכשיר במחובר אף לכתחילה. 4. השוחט במחובר שחיטתו כשירה בדיעבד ואם שחט בצור היוצא מהכותל או בקנה שעולה מאליו פסול, מוקמינן כרבי דמחובר מעיקרו פסול ותלוש ולבסוף חיברו כשר בדיעבד.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות בדין מוקצה במעשה שבת (3)
ב. המח' בשוחט במחובר וכמאן אתי (4)