דף קב
*העומד להזרק. *ההתחייבות במנחה.
א. דעת ר"ש דאמרינן כל העומד להפדות כפדוי דמי, ולהו"א אמרינן דה"נ כל העומד להזרק כזרוק דמי ולכן קשיא דאיכא לפסולין שעת הכושר ולכן טמאן טומאת אוכלין, ודחינן דלא אמרינן כל העומד להזרק כזרוק דמי. והשמועות 1. אם לן הבשר והדם איכא מעילה וזה מכיון דאמרינן כל העומד להזרק כזרוק דמי, ובעי למידחי דאיירי בראוי ללין, ולמסקנא שאני מעילה וכאשר היתה ראויה להזרק פקעה קדושתה אבל אינה מטמאה אוכלין כל זמן שלא נעשית בפועל ראויה לאכילה. 2. השוחט אשם תלוי ונודע לו שלא חטא, דעת רבי יוסי שאפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל ואמרינן דהוא בשיטת ר"ש דכל העומד להזרק כזרוק דמי, ודחי דטעמיה דרבי יוסי דכלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה להקרב. 3. להו"א דכל העומד להזרק כזרוק דמי א"כ אף כל העומד להשרף כשרוף וא"כ קשיא אמאי נותר ופרה אדומה מטמאין טומאת אוכלין, ותירץ דחיבת הקודש מכשרתן. ואין מכאן ראיה לאיבעיא דר"ל האם בצריד של מנחות מונין ראשון ושני, משום דאיהו בעי מדאורייתא והכא איירי בדרבנן.
ב. המתנדב מנחה עליו להביא כפי התחייבותו, והדינים 1. אמר במחבת והביא במרחשת לא יצא ולר"ש יצא, ואם אמר זו להביא במחבת פסולה, דהכלי שרת לא קדשה להקרב אלא להפסל, והחיוב חל בשעת הנדר ולא בשעת ההפרשה. 2. וכן המתנדב שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בסתמא בשני כלים או איפכא, וקמ"ל אף דתרוייהו במחבת או במרחשת, וברישא קמ"ל דפסול אף שלא חילק את חיובו. 3. המתנדב שני עשרונות ואמר בכלי אחד והביא בשני כלים לשם חובתו פסולה, ואם אמר שיביא בשני כלים והביאם בכלי אחד לחובתו דינם כשני מנחות שנתערבו.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות בדין כל העומד להזרק כזרוק דמי (3)
ב. התחייבות המתנדב להביא מנחה (3)