דף ז
*נתקדש ונפסל. *כלי ע"ג קרקע. *קידוש לחצאין. *חביתין לחצאין.
א. מקשינן דבקמצו פסולין ומחזיר לכלי יהא דינו כאילו נתקדש הקומץ בכלי שרת ויפסל 1. ש"מ דאין כלי שרת מקדשין אלא מדעת, ודחי דאמרינן שמקדשים להפסל. 2. החזירו לביסא טפופה ומניח בצד ונופל ממילא. 3. אם הדין שאין קומצין מכלי שע"ג קרקע, יכל לתרץ שהכלי נמצא ע"ג קרקע.
ב. דיני כלי שעל גבי קרקע 1. לגבי קמיצה, בעי למימר דאין קומצין אלא צריך כהן נוסף שיחזיק את הכלי, ולמסקנא מייתי ראיה דקומצין מסילוק בזיכין שע"ג השלחן. 2. מקדשין מנחה בכלי שע"ג קרקע, שכן מצינו בסידור בזיכין ע"ג השלחן. 3. אין מקדשין את הקומץ בכלי המונח ע"ג קרקע, דילפינן מקבלת הדם ולא ממנחה.
ג. דיני קידוש לחצאין 1. דם, לכו"ע אינו קדוש לחצאין, דילפינן מהפסוק וטבל למעט מספיג, בדם שיהיה בדם שיעור טבילה, ומן הדם למעט שיריים שבאצבע לענין לפסול בהזאה ושא"צ כיבוס. 2. קומץ, להו"א דרבא קדוש לחצאין, ולמסקנא אינו קדוש דילפינן מנחה מדם. 3. חביתי כה"ג, לרבי יוחנן אינה קדושה לחצאין ולר"א קדושה. 4. מנחה, לרבי יוחנן קדושה אם דעתו להוסיף ולרב אינה קדושה. ורב סובר דאף בחביתין אינה קדושה וכר"י, דאל"כ היה לומד מילתא ממילתא. 5. מנחה שלימה אך בלא שמן ולבונה, לרב קדושה ולרבי חנינא אינה קדושה.
ד. חביתי כה"ג לרבי יוחנן אינם קדושים לחצאין ולר"א קדושים, והשמועות 1. לר"א נילף מדם שאינו קדוש לחצאין, ותירץ דר"א לא יליף מנחה מדם. ר"א יליף מנחה ממנחה, להכי קומצין מנחה בעזרה דיליף מחביתין, וכן שתי הלחם שנפרסו אחר שהגיע זמן פריקתן הקומץ מוקטר והבזיכין חשיבי שנקמצו כיון שהקומץ מבורר. 2. רבי יוחנן יליף שצריך לחצות שנאמר מחציתה, ולר"א להו"א אתי למצוה, ולמסקנא לכו"ע עליו להביאה שלם מביתו ופליגי האם בבוקר צריך לקדש הכל בכלי. 3. דעת רבי יוחנן שהמפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף עליו מתקדש, ולא יליף מחביתין דאינה קדושה. ואף דאשכחן דיליף מילתא ממילתא לגבי שלמים ששחטן בהיכל כשרים דיליף היכל מעזרה, ותירץ דדעתו להוסיף שאני.
שאלות לחזרה ושינון
א. מדוע בקמצו פסולין והחזיר לכלי לא נפסל הקומץ (3)
ב. דיני הכלי שע"ג קרקע (3)
ג. דיני קידוש לחצאין (5)
ד. המח' בקידוש חביתי כה"ג לחצאין, והשמועות (3)
דף ח
*מילף מילתא ממילתא. *סיכום המהלכים.
א. דעת האמוראים לגבי לימוד מילתא ממילתא, לגבי מה הובא ומהיכא שמעינן 1. לרב מנחה קדושה אף בלא שמן ובלא לבונה וכן קדושים שמן בפ"ע ולבונה בפ"ע, ולרבי חנינא אינם קדושים וסובר שהכלי למדידת העשרון התקדש עבור מנחת חוטא והלוג עבור שמנו של המצורע. וכן דעת שמואל דקאמר שמזרקות מקדשות את היבש שנאמר שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחת נסכים. 2. ר"א יליף מבזיכין דמנחה שקמצה בהיכל כשירה, ומקשינן דילפינן וקמץ משם ממקום שרגלי הזר עומדות, ותירץ דאתי למיעוטא אחרינא. להו"א דלא נילף מקדשי קדשים שטעונים צפון, ולמסקנא מקרן דרומית מערבית ששם ההגשה. 3. לרבי יוחנן ילפינן מעזרה דשלמים ששחטן בהיכל כשרים בכדי שלא יהא טפל חמור מן העיקר, ואיצטריך קרא דאוכלין קדשי קדשים בהיכל משום דשאני אכילה מעבודה.
ב. סיכום וסדר השתלשלות הסוגיות והמהלכים בדפים ו- ח: 1. דף ו' במשנה, מחלוקת ריב"ב ורבנן בקמץ בשמאל האם מהני שיחזיר ויקמוץ בכשרות. 2. מימרא דרב זר שקמץ יחזיר, וארבעת הפירושים בגמרא אהיכא קאי. 3. המ"ד שפסול אם קמץ בפסול ונתן בכלי, ובדין קידוש כלי שרת לדעת. 4. האיבעיא כיצד מחזיר לכלי את הקומץ הפסול, וקאמר דיכל לתרץ שהחזיר לכלי המונח ע"ג קרקע. 5. דיני כלי המונח ע"ג קרקע, לגבי: קידוש מנחה, קמיצה מתוכו וקידוש הקומץ. 6. ילפינן מנחה מדם, לגבי כלי שע"ג קרקע ולגבי קידוש לחצאין. 7. הפסוק לפסול דם לחצאין ושיריים שבאצבע. 8. דעת ר"א בדין קדושה לחצאין, לגבי דם וחביתי כה"ג. 9. דעת ר"א ללמוד מילתא ממילתא, מדם לחצאין וממנחה בהיכל ובחסרה המנחה והשיריים. 10. דעת רבי יוחנן בקדושה לחצאין בחביתין ובמנחה, ומילף מילתא ממילתא משלמים בהיכל. 11. דעת רב בחצאין במנחה, ומילף מילתא ממילתא לגבי קידוש מנחה בלא שמן. 12. בקדושת מנחה בלא שמן, דעת רבי חנינא שאינה קדושה וטעם המשיחה בכלי שרת, ודעת שמואל שקדושה כדאשכחן במזרק. 13. ביאור דברי ר"א המכשיר קמיצת מנחה בהיכל, ומהו מקום שרגלי הזר עומדות. 14. ביאור דברי רבי יוחנן המכשיר שלמים שנשחטו בהיכל, ודין מקום רבו לגבי עבודה ואכילה.
שאלות לחזרה ושינון
דף ח
א. דעות האמוראים לגבי לימוד מילתא ממילתא, ומהיכן שמעינן (3)
ב. סיכום וסדר השתלשלות הסוגיות בדפים ו- ח (14)