Ò דף צא
1. תדיר ומקודש. 2. איחר את התדיר. 3. נדבת שמן. 4. כיבוי במקצת.
א. בעי תדיר ומקודש מי קודם, והשמועות 1. תמידין קודמין למוספין מוספי שבת למוספי ר"ח ומוספי ר"ח לר"ה, ודחי דהיום אהני לכל הקרבנות הקרבים בו. 2. לב"ה בקידוש ברכת היין קודמת לברכת היום כיון שהיא תדירה, ודחי דשבת אהניא אף לברכת היין. 3. אם הגיע זמן מנחה היא קודמת לתפילת מוסף, ודחי כנ"ל. 4. במשנתנו שלמים של אמש קודמין לחטאת של היום ומשמע דאם תרוייהו של היום המקודש קודם, ודחי דודאי מקודש עדיף על המצוי. ואף דאשכחן שמילה נקראת תדירה כלפי פסח, היינו תדירה במצוות או דכלפיו היא תדירה מאד.
ב. בעי בשחט קודם את שאינו תדיר, האם ימשיך להקריבו או יתן לאחר למרס בדמו עד שיקרב התדיר. ומייתי 1. שלמים וחטאת של היום שמעינן דהחטאת קודמת אפילו ששחט קודם את השלמים, ליכא למיפשט משום דאיירי שכבר שחט את שתיהם. 2. בברכת היין ובברכת היום תדיר קודם אף שהיום בא קודם, ודחי דכעת הוי כמאן דתרוייהו שחיטי. 3. מתפלל מנחה ואח"כ מוסף, כנ"ל. 4. שחט פסח לפני התמיד כשר וימרסו בדמו, ודחי דאיירי שאחר ששחטו את הפסח קדמו ושחטו את התמיד, להכי לא איפשיטא.
ג. דעת ר"ש שאין מתנדבין שמן ולר"ט מתנדבין, ופליגי אמוראי בדעת ר"ט דלשמואל קומצו נקטר ושייריו נאכלין ולאביי כולו לאישים. והשמועות 1. מיתורא קרבן מנחה שמעינן שמתנדבין שמן ש"מ דנאכלת כמנחה. 2. אם ראית שמן מתחלק ש"מ דנאכל, ולאביי תני רישא משום סיפא. 3. אם ראית שמן שניתן ע"ג האישים ש"מ דנקטר, ולשמואל איירי בקומץ. 4. יין לר"ע כולו לספלים, ושמן לאישים ומפרשינן דדוקא קומצו. 5. המתנדב שמן סתם לא יפחות לת"ק מלוג ולרבי משלשה לוגין, ומפרשינן דאחר שלמדנו ממנחה לרבנן דון מינה להכי דשיעורה בלוג וא"כ ה"נ נאכלת ולרבי אוקי באתרה כנסכים דבשלש לוגין וה"נ אין נאכלין. ובעי למידחי דלכו"ע דון מינה ומינה ורבי יליף מאזרח ושיעורא כמנחת כבש, ודחי דרבי להדיא יליף מקרבן מנחה.
ד. לשמואל המתנדב יין מזלפו ע"ג האישים, וקסבר כבוי במקצת אינו כיבוי. והשמועות 1. המכבה גחלת מע"ג המזבח חייב, איירי דליכא אלא האי, או דשרי דווקא במקום מצוה. 2. בתרומת הדשן אין לכבות, זה משום דאפשר בלא כבוי. 3. יין לר"ע לספלים והטעם משום דמכבה, הא כר"י דאוסר דבר דאוסר דבר שאינו מתכון ושמואל כר"ש דשרי, אבל שמואל אוסר במלאכה שאצל"ג.
הדרן עלך פרק עשירי דזבחים!
שאלות לחזרה ושינון
דף צא
א. האיבעיא בדין תדיר ומקודש, והשמועות (4)
ב. האיבעיא בשחט קודם את שאינו תדיר, והשמועות (4)
ג. המח' בנדבת שמן, והשמועות (4)
ד. השמועות בדין כבוי במקצת (4)
דף צב
1. דם חטאת בבגד. 2. כשרות הדם.
א. דם חטאת שניתז על הבגד טעון כיבוס, דין זה נאמר בדם חטאות החיצונות והפנימיות ולא בדם חטאת העוף. והלימודים 1. הפסוק דכיבוס מדבר בנאכלות שנאמר במקום קדוש תאכל, ממעטינן חטאת העוף שנאמר זאת או תשחט, ומרבינן דווקא פנימיות מזאת תורת החטאת משום דדמיא לה טפי או מיאכלנה. 2. משמע דאיכא רק אחת שנאכלת ודמה טעון כיבוס, וזו חטאת חיצונה. 2. הפסוק דכיבוס מדבר בפנימיות שנאמר אשר יזה, וממעטינן חטאת העוף מזאת ומרבינן חטאת חיצונה שנאמר תורת משום דדמיא טפי.
ב. האיבעיות בדיני כשרות הדם לענין חיוב כיבוס 1. חטאת העוף שהכניס דמה לפנים בצוארה האם הוי ככלי שרת ופסול או כצואר בהמה, ובעי להביא ראיה מפרכסה ונכנסה לפנים דבהכניסה הוא פסולה, ודחי שנאמר משום דינא דיצאה לחוץ. 2. נשפך הדם מצואר העוף על הרצפה ואספו בכלי שרת, האם כשר כדין נשפך מהכלי על הרצפה או דכלי שרת פוסל בה. 3. ניתז דם מבגד לבגד, האם האחרון צריך כיבוס או לא משום שהדם כבר נדחה מהזאה, ופשט דטעון כיבוס ממ"נ דאף אם אוספו ופסול ס"ל דטעון כיבוס הואיל והיתה לו שעת הכושר. 4. ניתז על בגד טמא, דהכא פסול הדם וחיוב הכיבוס באים כאחד, ואמרינן דזו פלוגתא דר"א ורבנן אליבא דאביי כדלקמן.
שאלות לחזרה ושינון
דף צב
א. הלימודים בדין דם חטאת שניתז על הבגד (3)
ב. האיבעיות בדיני כשרות הדם לגבי כיבוס (4)