דף לח
1. בישולי עכו"ם. 2. בישול ע"י גוי
א. דיני מאכלי ובישולי עכו"ם 1. מה שלא נשתנה מברייתו ע"י האור מותר, לכן שרי חטים שעשאן קליות או שטחנן. 2. אין בישולי עכו"ם במה שנאכל כמות שהוא חי או מה שלא עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת, ואיכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא. 3. דגים קטנים מלוחים שרו אף אם הגוי צלאן, ולרבי יוחנן אסור, ואם עשאן כסא דהרסנא אסור וקמ"ל דקמחא עיקר. 4. פליגי בדין ביצה צלויה, ולהלכה אסור כרבי יוחנן. 5. קפריסין וקפלוטות מותרין. 6. המטליא מותרת, וזו זרעי כרפס פשתן ותלתן שמלבלבים מהר ואוכלים אותם לאחר המרחץ בכדי להתקרר, ואמרינן שזה דבר כזב או כישוף. 7. שיכר מפסולת תמרים, וי"א דווקא בהוחם ביורה קטנה ופליגי בנותן טעם לפגם. 8. שמן מבושל לרב ששת אסור, ורב ספרא שרי דלית ביה משום תערובת ובישולי וגיעולי עכו"ם. 9. תמרים מבושלות: מתוק שרי, מר אסור, ומציעאי לוי אסר. 10. שתיתאה רב שרי ולוי אסר: מחטים ושעורים לל"ק שרי ולל"ב פליגי, של עדשים בחומץ לכו"ע אסור, ושל עדשים במים לל"ק פליגי ולל"ב אסור. ולהלכה שרי, שהרי ברזילי הגלעדי שלח דוד המלך שני מיני שתיתאה.
ב. מה נחשב שנתבשל ע"י גוי 1. גוי שהצית אש באגם כל החגבים אסורים, ומוקמינן משום שנתערבו טמאים וטהורים יחד ולאו דווקא מחמת הגוי. 2. גוי שחרך ראש בהמה מותר לישראל לאכול ממנה, כיון שהתכוון להעביר השיער. 3. גוי שהשליך יתד חתנור בכדי לייבשו והיה טמון בו קרא מותר, וקמ"ל שהגוי לא התכוון לבשל את היתד אלא להקשותו. 4. ישראל שהניח בשר ע"ג גחלים וגוי הפך בו מותר אף שקירב את הבישול. 5. כל שאינו כמאכל בן דרוסאי יש בו משום בישולי עכו"ם, זה אם בלעדי הגוי לא היה מתבשל. 6. גוי שהניח וישראל גמר ואפילו רק חיתה בגחלים מותר.
שאלות לחזרה ושינון
- דיני מאכלי ובישולי גויים (10)
- מה נחשב שנתבשל ע"י גוי (6)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com