דף ח
א. הטעם דזורק אבן לרה"ר גולה 1. לרה"ר, קשיא דהוי מזיד. 2. סותר כותלו, איבעיא ליה לעיוני. 3. סותר בלילה, ג"כ צריך לעיוני. 4. איירי ביום וסתר לאשפה, וקשיא דממ"נ הוי פושע או אנוס. 5. למסקנא לאשפה שנפנים בה בלילה ויש הנפנים בה ביום.
ב. דיני זורק אבן 1. זרק לרה"ר גולה, בסותר כותלו לאשפה שנפנים בה בעיקר בלילה. 2. הוציא הנהרג ראשו אחרי שזרק את האבן פטור, שנאמר ומצא, דומיא דיער שהיה קודם. 3. זרק לחצירו פטור, כיון שאין רשות לניזק להכנס שם, ובעינן דומיא דיער.
ג. האופנים ברשות ומצוה 1. ילפינן מחטבת עצים דאיירי ברשות, וממעטינן אביו רבו ושליח ב"ד. ולא איירי בחטבת מצוה, שהרי אם מצא חטוב אינו חוטב וכן אינו דומיא דיער. 2. האב המכה את בנו לא נחשב לרשות, כיון דאפילו אם בנו גמיר מצוה להכותו. 3. החיוב בטומאת מקדש שנאמר אשר יטמא לא איירי רק בטומאת רשות, דמרבינן נטמא למת מצוה מקרא דעוד טומאתו. 4. מקרא בחריש ובקציר תשבות ילפינן דקציר העומר שהוא חובה דוחה שבת, והחרישה רשות משום דלעומר אין מצוה לחרוש, וכן מצוה לקצור לקרבן העומר.
ד. סוגי האנשים וחובתם בגלות 1. האב גולה בהריגת הבן, כשמלמד שוליא דנגרי וכשכבר יודע אומנות. 2. הבן גולה בהריגת האב, והא דממעט מכה אביו מקרא מכה נפש אתי כר"ש דחנק חמור מסייף, או אתי למעט דאין גלות על עשיית חבורה באביו. 3. עבד וכותי גולה ולוקה על ע"י ישראל. 4. גר תושב גולה ע"י גר תושב ולא ע"י ישראל.
ה. ישראל לוקה ע"י עבד וכותי, האופן 1. אם קללו, ודחי דאינו בכלל עמך. 2. העיד בו והוזם, ודחי דעבד אינו מעיד. 3. למסקנא בהכהו פחות משו"פ.
שאלות לחזרה ושינון
א. הטעם דזורק אבן לרה"ר גולה (5)
ב. דיני זורק אבן (3)
ג. האופנים ברשות ומצוה (4)
ד. סוגי האנשים וחובתם בגלות (4)
ה. האופן דישראל לוקה ע"י עבד (3)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com