דף ה
א. דין משלשין 1. משלשין בממון, כיון שמצטרף. 2. במלקות אין משלשין, בגז"ש רשע ממיתה שאינה למחצה, או דבעינן כאשר זמם וליכא.
ב. בעינן שיאמרו המזימים עמנו הייתם, והמקרים: 1. אמרו שהרג במזרח בירה והעידו שהיו במערב בירה, אומדים אם ניתן לראות משם למזרח או לא, וקמ"ל דלא חישינן לנהורא בריא. 2. וכן במעידים שראו בבוקר בסורא ונראו בצהרים בנהרדעא, רואים אם אפשר שיבואו, וקמ"ל דלא חישינן לגמלא פרחא. 3. העידו שהרג ביום ראשון והוזמו ע"י עדים שהעידו שהרג ביום אחר נהרגין, כיון שעל אותו הזמן לא מחויב הריגה ויכל להודות, וה"ה בקנס שהמודה בו פטור. 4. במקרה כנ"ל והעידו על גמר דינו העדים פטורים, כיון שבשעת העדות כבר היה מחוייב במיתה או תשלומין.
ג. אשה שהביאה שתי כתות עדים והוכחשו וכת שלישית לא הוכחשה, לר"ל הוחזקה להביא עדי שקר, ולר"י כשרה מכיון שעדים אלו לא הוחזקו בשקר. ופליגי 1. להו"א ר"ל בשיטת רבי יהודה שאומר איסטטית היא זו, ור"י בשיטת רבנן שמכשירים את העדים. 2. דחינן דאתו ככו"ע: לר"ל אף רבנן יודו שפסול, כיון שהאשה מחפשת לשכור עדי שקר. 3. לרבי יוחנן אף ר"י יודה שכשר, דהאחרונים הם יודעים את העדות ולא השאר.
ד. עדים זוממין חייבים דווקא קודם שהרגו ולא לאחר מכן משום שאין מזהירין ולא עונשין מן הדין. וילפינן 1. במשנה, כאשר זמם לעשות לאחיו דווקא אם קיים, ונפש בנפש אתי דבעינן שיגמר הדין על פיהם. 2. בחייבי מלקות, ילפינן גז"ש רשע. 3. בחייבי גלויות, ילפינן גז"ש רוצח.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין משלשין (2) ומנין.
ב. המקרים בעמנו הייתם, והקמ"ל (4)
ג. המח' בהוכחשה פעמיים, ובפלוגתא דר"י ורבנן (3)
ד. החיוב קודם עשיית הדין, ומנין (3)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com