דף סז
א. אמרינן במשנה דמסית זהו הדיוט המסית הדיוט, משמע דנביא המסית הדיוט או הדיוט המסית עיר הנדחת ענשו בחנק וכר"ש, וקשיא מסיפא דמדיח עיר הנדחת בסקילה. ומתרצינן 1. רישא דמסית ר"ש וסיפא דמדיח רבנן. 2. כולה כרבנן ובסקילה, ולא זו אף זו קתני. 3 מסית זה הדיוט קאמר שמקילין בחייו שנהרג בהכמנה וללא התראה.
ב. בן סטדא היה מסית והרגוהו ע"י הכמנה, ושמות משפחתו היו 1. אמו, מרים מגדלא שער נשיא. 2. בעלה, פפוס בן יהודה. 3. שם בועל אמו היה פנדירא. 4. הוא נקרא בן סטדא על שאמו סטת דא מבעלה.
ג. עונש המכשף ומנין 1. לריה"ג בסייף, דיליף משבעה אומות בגז"ש לא תחיה. 2. הסוברים שבסקילה: ר"ע דיליף מהגבלת הר סיני בגז"ש לא יחיה, שסובר דעדיף ללמוד ישראל מישראל. 3. בן עזאי יליף מזה שמכשפה נכתבה בסמוך לשוכב עם בהמה. 4. לר"י אוב וידעוני יצאו מכלל כל המכשפים ללמד על הכלל כולו, דסובר שני כתובין הבאין כאחד מלמדין.
ד. השמועות בכשפים 1. נקראים כשפים משום שמכחישים פמליא של מעלה. 2. אין עוד מלבדו אפילו לדבר כשפים, ורבי חנינא יכל לסמוך על זה הואיל ונפיש זכותיה. 3. בחרטומים כשנאמר בלטיהם אלו מעשי שדים ובלהטיהם אלו כשפים כלהט החרב המתהפכת. 4. מכשף המקפיד על כלי זהו מעשה שדים, ואם לאו זהו מעשה כשפים. 5. הלכות כשפים הם כהלכות שבת: איכא סקילה לעושה מעשה, פטור אבל אסור באוחז את העינים, ומותר לכתחילה במעשי ספר יצירה. 6. אצבע אלוקים היא, שהשד אינו יכול בפחות מכשעורה לברוא או לכנס. 7. ההוא טייעא ששחט את גמלו והקימו נודע שהיה באחיזת עינים מזה שלא נשארו שאריות דם ופרש. 8. זעירי קנה חמור במצרים ולא בדקו במים, ונפשר וחזר להיות דף של גשר. 9. ינאי עשה כשפים במים והפך אשה לחמור ורכב ע"ג, וחברתה החזירתה וראו שרוכב על אשה בשוק. 10. היה מותר לר"א למלאות שדה בקישואים ללמד את ר"ע, מכיון שהיה להבין ולהורות.
ה. מעשה מיתת ר"א וביאת ר"ע וחביריו לבקרו 1. ר"א גער בהורקנוס שבא לחלוץ תפיליו, וחשב שכבר נטרפה דעתו של ר"א. 2. ר"א הסביר את כוונתו שאין להניח איסור סקילה דשבת ולהתעסק בשבות דתפילין, והבינו שהוא בדעתו וישבו לפניו בריחוק ד"א. 3. אמרו לו שבאו אליו ללמוד תורה, א"ל שתמה אם ימותו מיתת עצמן, ומיתת ר"ע קשה מכולן. 4. אמר הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים, והרבה תורה לימדתי ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת. 5. אמר ששונה שלש מאות הלכות בבהרת עזה ולא שאלוהו בכך מעולם, וגם שנה כך בנטיעת קישואין ורק ר"ע שאלהו, דר"ע למד ממנו ולא סבר עד שבא לרבי יהושע. 6. שאלוהו: בית קבול העשוי למלאות, אמר שטמאין ומטבילין כמות שהן. 7. מנעל שע"ג האמום אמר שטהור, ויצאה נשמתו בטהרה. 8. רבי יהושע אמר הותר נדר הנדוי. 9. ר"ע הכה בבשרו ושתת לארץ ואמר שאין לו שולחני להרצות בפניו את שאלותיו.
הדרן עלך פרק שביעי דסנהדרין!
שאלות לחזרה ושינון
א. הסתירה במשנה במה עונשו של המדיח של עיר הנדחת, ומיישבינן (3)
ב. השמות של משפחת בן סטדא (4)
ג. עונש המכשף ומנין, וצורת הלימוד (5)
ד. השמועות בעשיית כשפים (10)
ה. מעשה מיתת רבי אליעזר, וביאת ר"ע וחבריו לבקרו (9)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com