עמותות וארגונים ללא כוונת רווח -המכונים "המגזר השלישי", הכוללים את ארגוני הרווחה והחסד, דת וקהילה - עומדים בפני שוקת שבורה בכל הנוגע לתקציבים ממשרדי הממשלה השונים. מדובר הרי בהכנסה משמעותית אשר היוותה עד כה כשני שליש מכלל הכנסות המגזר.
עמותות ומלכרי"ם אלה, מוצאים עצמם מאוימים אל מול החקיקה המתחדשת וגזרות כלכליות אימתניות העלולות לפגוע אנושות בפעילותן החשובה, אשר כל מטרתה הינה לסייע לשכבות החלשות ואוכלוסיות מצוקה ולחזק את מעמד הקהילה ושרותי הדת והחברה במדינת ישראל.
נראה, כי הפגיעה בכל הקשור למגזר השלישי ולתחום הקהילתי – דתי – חברתי הינה בשני מישורים: ראשית בקיצוץ התקציבים המיועדים לעמותות המטפלות במגזרים אלה, ואם לא די בכך, אזי היא מקצצת אף כ- 4 מיליארד בקצבאות הילדים, 4 מיליארד בשכר הציבורי ומיליארד וחצי בתמיכה לחרדים – דבר המביא לעלייה חדה וישירה במספר הפונים לקבלת סיוע מהעמותות.
מדוע בעצם הממשלה אמורה לתקצב עמותות ומלכ"רים ?
במדינה מתוקנת בין כלל תפקידיה ותחומי אחריותה של הממשלה קיים אף התפקיד של הדאגה לשכבות החלשות והמוחלשות, אולם משום מה ניתן לראות שהמדינה "מתנערת" כמעט לחלוטין בכל הנוגע לטיפול בשכבות אלה ומותירה את העניין לטיפולם של גורמים חיצוניים כגון עמותות או קרנות כאלה ואחרות.
נתון מעניין נוסף הוא שמתוך כלל העמותות במדינה (כ-48,000), מספר העמותות שהוקמו על ידי הנהלה דתית /חרדית עומד על למעלה מ-74% מכלל העמותות.
עוד נציין כי למרות עובדה זו, קהל היעד הנהנה מפעילות העמותות בישראל - הינו הציבור בכללותו. ניתן להסביר עובדה זו בכך שהציבור הנ"ל הינו נושא הדגל של "עולם חסד יבנה", וכך אף מיושמים הדברים הלכה למעשה.
כיצד בכל זאת ניתן לגייס כספים עבור העמותות ולהבטיח את פעילותן ההכרחית?
כיום, אף יותר מבעבר, על העמותות והמלכר"ים לפתח אופציות נוספות ותשתית נרחבת יותר בכל הנוגע למערך פיתוח המשאבים שלהם. לצורך כך מומלץ ורצוי לפנות לגוף מקצועי בעל ניסיון שמתמחה בתחום גיוס כספים לעמותות במגזר הדתי -עבור אבחון ומיפוי צרכי הארגון, בחינת מצבו הנוכחי לעומת הפוטנציאל הטמון בו.
תפקידו של הגוף המקצועי, הנו לייעץ, ללוות ולבנות עבור העמותה תכנית אסטרטגית ארוכת טווח לשם ופיתוח משאבים וגיוס הכספים עבור העמותה . כמו כן, היעזרות בגוף מקצועי אף תאפשר חשיפה של מקורות מימון נוספים עבור העמותה, דבר אשר יהיה בו כדי להיטיב עם מצבה הפיננסי של העמותה בעתיד.
המרכז לגיוס כספים הינו חברה מקצועית המעסיקה מומחים בעלי ניסיון רב שנים בתחום, אשר יכולים לסייע לכל ארגון הרשום כעמותה ומתנהל כראוי, לקבל מענקים מקרנות שונות לצורך פעילותם.
מדוע שהעמותה לא תבצע את גיוס הכספים באופן עצמאי?
חברה מקצועית כדוגמת המרכז לגיוס כספים, יכולה בנוסף לבניית מערך פיתוח משאבים כללי, לפנות בשם העמותה לקרנות פילנתרופיות בחו"ל ולהשיג עבורה מענקים ושותפויות קצרות או ארוכות טווח עם קרנות שונות .
על מנת להצליח במשימה מורכבת ומיוחדת זו, נדרשת מקצועיות, מקוריות, ידע, נסיון ומיומנות רבה, כמו כן, יכולת יצירת רבה של קשרים בינלאומיים וטיפוחם, הבנה מערכתית ומקיפה ב"קודים" הפנימיים ובתרבות ומדיניות מקבלי ההחלטות בקרנות הפילנתרופיות בחו"ל.
ככלל, הקרנות שומרות בקנאיות על סודיות, ובכלל זה המידע אודותן הנו דיסקרטי.
כמו כן , יש צורך בהתמודדות עם ניירת רבה ומורכבת וכן בירוקרטיה מסובכת מול גופים בארץ ובחו"ל, אשר נועדו להבטיח את התוצאות המיוחלות בסיומו של ההליך.
מיותר לציין , כי יקשה על עמותה בודדת בביצוע כל הנ"ל בצורה עקבית , מקצועית , יעילה ומוצלחת.
על פי רוב, מנהלי העמותות הינם אנשי חזון חברתיים ויזמים בנפשם והם עסוקים וטובים בעיקר בכל הקשור ללבה ומהותה של הפעילות. מאידך, המקצועיות שלהם באופן כללי בניהול העמותה, ובתחום גיוס הכספים באופן פרטי –הינה לוקה בחסר .
הפרדוקס הוא , שהקרנות המעוניינות לתמוך דווקא בעמותות, בודקות בראש ובראשונה את המקצועיות הארגונית הפנימית של העמותה ,ודורשות מהעמותה להתנהל כ"עסק כלכלי " לכל דבר ועניין , בעוד הדגש על המהות הרגשית והערכית של הפעילות בעמותה הנו פחות משמעותית.
לאור כל אלה, מובן הצורך דווקא בחברה מקצועית ,כדוגמת המרכז לגיוס כספים ,שתעמוד לצד הארגון בליווי וייעוץ בכל הנוגע לפיתוח וגיוס משאבים, ואף תסייע בהליך ההתקשרות ושיתוף הפעולה מול הקרנות בחו"ל.
מהן קרנות פילנתרופיות? מדוע הן תורמות מלכתחילה?
קרנות פילנתרופיות הינן ישות משפטית נפרדת לכל דבר וענין. הכספים מוזרמים אל הקרנות ע"י בעלי הון שונים (חברות, משפחות, אנשים פרטיים ועוד). הסכומים המועברים לקרן מיועדים למטרות צדקה בתחומים שונים בהתאם למטרות המוגדרות ע"י בעלי ההון, כאשר בהליך זה מתחייבים בעלי הקרן להפריש כל שנה 5% למטרות אותם הגדירו ובכך הם זכאים לקבל פטור ממס בשיעורים גבוהים מאוד.
הזכאים לכספים אלה הינן רק עמותות שיכולות לספק מסמך המזכה את הקרנות ממס בארה"ב או בכל מדינה אחרת שבה רשומה הקרן.
הקרנות הפילנתרופיות בחו"ל מעבירות מדי שנה סך של מליארד וחצי דולר לעמותות בארץ המתאימות למטרות הקרן, עומדות בתנאים הנדרשים וביכולתן לספק את האישור הנדרש.
מדובר בסכום עתק, אשר חייב להיות מועבר לארגוני צדקה בהתאם להצהרות הקרן, והשאלה הנותרת היא לאן יוזרמו אותם כספים.
אם כן, כיצד ניתן לקבל מענקים מהקרנות?
לצורך גיוס המענקים מומלץ לפנות לגורם מקצועי ומנוסה הבקיא בכל פרטי הבירוקרטיה בחו"ל וההתנהלות מול הקרנות. כאשר מבצעים את העבודה באמצעות גורם מקצועי שיש לו את הניסיון והידע הדרושים, סכויי ההצלחה של עמותה שמתנהלת כראוי הינם גבוהים ביותר.
הליך גיוס המענקים מקרנות הנו מורכב, שכן הוא דורש הגשת טפסים רבים ,תרגומים מקצועיים וליווי של אנשי מקצוע שונים הרלוונטים לענין, והכל במסגרת זמן מוגבלת באופן מקצועי ובצורה ראויה.
כפועל יוצא, נדרש הגוף העוסק בכך, לעבודת מחקר רבה, תרגומים, ניירת מקצועית החתומה ע"י אנשי מקצוע, מיפוי צרכי העמותה, ביקורת תמידית, בקרת תוצאות ובחינת השפעתן על ההתנהלות הכללית.
על מנת לגייס את המענקים בצורה האופטימלית, יש צורך בשיתוף פעולה הדוק עם החברה המלווה, דאגה להעברת המסמכים הנדרשים, גמישות מחשבתית ודיווח אודות השימוש שנעשה בכספים שכבר הועברו לעמותה.
ככלל, חברה מקצועית תיטיב לעשות את העבודה המורכבת הזאת מול הקרנות הפילנתרופיות
מולן היא מתנהלת באופן שוטף וקבוע .
אם כך, האם כל עמותה יכולה לקבל מענקים ובכך בעצם לפתור את בעיית המימון?
ככלל כל עמותה הרשומה כחוק בישראל ובעלת התנהלות תקינה, יכולה לקבל מענקים. סכומי המענקים נעים ומשתנים בהתאם לפרויקטים השונים, זמן הגשת הבקשה , נכונות לקבלת התנאים אותם מציבה הקרן, מוכנות ויכולת לספק "הצמדה" לקרן, ה"אופנה" העכשווית של הקרנות, וכמובן -התנהלות מסודרת, אחראית ודקדקנית בהתאם להנחיות הקרן ועוד.
באופן כללי ניתן לומר שהתחום המצליח ביותר הוא תחום הרווחה הכולל: השאלת ציוד רפואי, סיוע למשפחות מעוטות יכולת, קשישים, ילדים ונוער בסיכון, קליטה ועלייה וכיוצ"ב.
אף התחום התורני כגון ישיבות , תלמודי תורה וכוללים -זוכה למענקים, אם כי אחוזי ההצלחה בו נמוכים הרבה יותר,זאת בשל התחרות הרבה בתחום וריבוי הפניות .
ניתן בהחלט להצליח גם בתחום זה אולם הדבר תלוי באופן הצגת הדברים מלכתחילה, ולאחר מכן במשא ומתן ובדינמיקה שנוצרת בין הקרן לעמותה.
אם כן, זה נשמע כמו פתרון קסם, מה בכל זאת החיסרון של העובדה מול קרנות פילנתרופיות?
לאור זאת, נראה כי שיטה זו, של פנייה לקרנות פילנתרופיות אכן יכולה להוות פתרון קסום , משמעותי ביותר לטווח הארוך עבור עמותות שמתנהלות נכון לאורך כל התהליך, ואכן עבודתן ראויה ונבחרת לכזאת שהקרנות מעוניינות בשיתוף פעולה איתן , ומעבירות לה סכומים גבוהים ביותר עבור פעילותה השוטפת .
אך חשוב לציין שהעבודה עם הקרנות הללו, איננה "פתרון קסם" מיידי למצוקה הכלכלית של העמותה, ולא ניתן באמצעותה "לכבות שרפות "קיימות .
נראה כי לאור הגזרות הכלכליות האימתניות החדשות, העמותות בישראל מחוייבות ב"התארגנות מחודשת" על מנת להבטיח את קיומן העתידי של ארגונים חשובים אלה.
חשוב לציין ,שמדובר בהליך עדין של יצירת קשרים לצורך עבודה משותפת לטווח ארוך. מדובר בתהליך אשר דורש השקעה כספית ונמשך פרק זמן, אולם בסופו של יום ההליך מניב תוצאות משביעות רצון בבחינת "יגעת ומצאת- תאמין".
ככל שהעמותה ממשיכה בהתנהלות התקינה ובהתאם לדרישות הקרן, טיפוח מערכת היחסים שנוצרה עם הקרן, העברת דו"חות באופן סדיר, שימוש בכספים בהתאם למטרות שהוצהרו וכו', אזי פעמים רבות ממשיכות הקרנות את המימון אף בשנים העוקבות מה שמאפשר לעמותה בשלב זה להתחיל ולהסתמך על מערך גיוס הכספים בתור הכנסה קבועה, מה שמגדיל את הכנסות העמותה ומייצב את איתנותה הכלכלית ,ואת יכולתה להמשיך בפעילויותיה החשובות .
האם זה מקובל להשתמש בכספי ציבור לשם השקעה בגיוס כספים?
ישנה אמרה לפיה " צריך להוציא כסף כדי לקבל עוד יותר כסף". יש להסתכל על כך בתור השקעה ארוכת טווח עם סיכויים גבוהים לגיוס מימון משמעותי עבור העמותה ופעילויותיה. מדובר למעשה בשרות מקצועי לכל דבר ועניין. כידוע, מבחינה הלכתית, אין מניעה מלשלם לאנשי מקצוע שעובדים עבור העמותה מתוך כספי הציבור שבידי העמותה. מבחינה מהותית, מדובר בשירות ההכרחי ביותר לעמותה, אשר מבטיח את קיומה העתידי, וחובה להשקיע בו .
על ידי, שכירת חברה חיצונית לצורך גיוס כספים -העמותה ממקסמת את משאביה הקיימים, לשם פיתוח משאבים נוספים –מה שיסייע למיצוי פוטנציאל גיוס התקציבים שלה, דבר אשר בסופו של יום מאפשר את המשך הפעילות החשובה והמבורכת של העמותה.
לסיכום נאמר , שאכן גיוס כספים – זו עבודה למקצוענים!