בציבור החרדי קיימת תופעת צמחונות רחבה, אך יחס התורה כלפי אכילת בשר הוא מקל ומתיר, כמובן בלי לצער את בעלי החיים.
מעבר לרחמים על בעלי החיים, רבים מהצמחוניים בוחרים בכך בכדי לחיות חיים בריאים יותר, לצרוך פחות שומן וכולסטרול.
האם להיות צמחוני זה גם אומר להיות יותר בריא? האם יש בהם את החלבונים להם הגוף שלנו זקוק?
מדור צרכנות נבונה בסקירה מקיפה, על הערך הבריאותי האמיתי מאחורי תחליפי הבשר. וכמובן מדריך מפורט, אילו תחליפי בשר כדאי לרכוש ומאילו כדאי להמנע.
אל תגזימו עם סויה
היעוד העיקרי של תחליפי הבשר הוא בכדי לספק תחליף הולם לחלבונים מן החי ולהחליף אותם בכאלו מן הצומח. מסתבר שבכדי לצרוך את החלבונים הללו לא צריך להשתמש בתחליפי הסויה, והדיאטניות של קופות החולים אף לא ממליצות לצרוך אותם יותר מפעם אחת בשבוע: "זהו מזון מתועש ואין הבדל בין מוצר אחד לחברו במזון מתועש" הן אומרות.
למשל, תחליפי הבשר והנקניקיות, כמו מרבית תחליפי הבשר הצמחוניים, מכילים כמות גבוהה של חלבוני סויה, לטענת הדיאטניות סויה יש לצרוך רק באופן מבוקר. אומנם הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ו-D , בברזל , במגנזיום ועוד מרכיבים בראים הדומים לבשר.
אך הם מכילים גם פיטואסטרגונים, עם מבנה הדומה להורמון האסטרוגן הנשי. לפני כמה שנים פרסם משרד הבריאות המלצה לפיה יש להגביל את צריכת סויה אצל ילדים, מכיוון שצריכת אסטרוגן עלולה לגרום לבעיות בהתפתחות.
ההנחיות כיום של משרד הבריאות, הם כדלהלן: להגביל את השימוש בסויה אצל ילדים למנה אחת ביום, ולא יותר משלוש פעמים בשבוע. ראוי לציין כי האסטרוגן לא נחקר לעומק והידיעות של החוקרים עליו עדיין מוגבלות אך מומלץ להזהר.
ההמלצה היא לצרוך את החלבונים הללו מתפריט מאוזן ממקורות צמחיים. בעבר כבר הבאנו את המדריך המלא לצריכת חלבונים מן הצומח בו ישנה רשימת דגנים מיוחדים שמשלמים את המחסור בחלבונים מן החי.
המנעו מרשימת מרכיבים ארוכה
רבים מתחליפי הבשר נושאים רשימת מרכיבים ארוכה מאוד. כאשר קיימת כזו רשימת מרכיבים היא מהווה הוכחה שמדובר במוצר מתועש בצורה מוגזמת (כזה שהמרכיבים הטבעיים לא מוגשים כמו שהם, אלא עוברים עיבוד מסיבי). תחליפים המעובדים, הם לא תחליפי בשר אמיתיים, הם לא נותנים את הערך התזונתי הנדרש כזה שיהיה שווה ערך לבשר.
במקרים רבים, תחליפי הבשר מהווים בעקר מענה על צורך פסיכולוגי בקרב אלו הנגמלים מבשר, או פיצוי על רגשות האשם של האם או האב שלא מספיקים להכין ארוחה מזינה לילדם.
ההמלצה של הדיאטניות היא להשתדל להמנע מלצרוך תחליפי בשר מעובדים מדי. גם רשימת הוויטמינים הארוכה שמופיעה על חלק מהמזונות המעובדים לא הופכת אותם ליותר בריאים. תפקידם של חברות המזון לייצר מזון ולא לייצר ויטמינים.
חשוב לשים לב לתווית, ולראות כי רשימת המרכיבים היא הגיונית ומורכבת בעיקר ממרכיבים טבעיים.
(הערה: גם בשרים למיניהם עלולים לעבור תיעוש, ולהפוך ללא בריאים במיוחד. קבב, המבורגר ועוד נעשים כיום ממרכיבי בשר, כשלתוכם מוספים אינספור מרכיבים שאינם בשר. מיותר לציין כי הערך התזונתי שלהם גרוע במיוחד. לכן חשוב לבדוק את רמת התיעוש, גם במוצרי בשר).
סויה, טופו ובריאות: איך לבחור תחליף בשר בריא?
מעבר להמלצה הכללית שלא לרכוש תחליפי בשר מתועשים. ישנם גם המלצות ספציפיות למרכיבים מסויימים.
המנעו ממוצרים בעלי כמויות נתרן גבוהות: במרבית תחליפי הבשר, יש כמויות נתרן (מלח) גבוהות. בין 500-800 מ"ג. מה שגורם לכך שאדם הצורך תחליף בשר מקבל חצי מהתצרוכת היומית של נתרן בארוחה אחת (התצרוכת היומית היא 2.4 גרם). אם נקח בחשבון את שאר ארוחות היום, סביר להניח שאותו אדם יצורך כמויות גבוהות של נתרן, דבר הגורם לעליה בלחץ דם ומחלות לב.
בדקו את מקור השמן הצמחי: ישנם תחליפי בשר רבים המכילים שמן צמחי, או שמנים מן הצומח. חשוב לדעת את מקור השמן, לא מומלץ לצרוך שמנים מן הצומח כשלא ידוע מקורם. העובדה שבחלק גדול מן המוצרים לא צוין מקור השמן, מעוררת חשד, בפרט שחלק מן המוצרים אף הכילו שומן רווי.
בדקו את כמות החלבונים: תחליפי בשר אמורים לספק לנו בעיקר את החלבון המצוי בבשר. מה שמעניין כי כמות החלבונים בקרב תחליפי בשר רבים היא בינונית. להשוואה ב-100 גרם עןף יש 29 גרם חלבון. כמות החלבונים הממוצעת בתחליפי הבשר העשויים סויה, היא מעט יותר מחצי מכמות החלבונים הקיימת בעוף.
בחרו מוצרים דלי שומן: המוצרים הפחות מתועשיים, כגון טופו (קוביות העשויות מסויה, שאפשר לטבל אותן לפי הטעם), עדיפות על תחליפי הבשר המתועשים. למרות שגם את המוצרים הגולמיים הללו לא מומלץ להכניס לתפריט כל יום. מה שחשוב לזכור שאין הבדל בין המוצרים השונים, קבב מן הצומח או חזה עוף מן הצומח מורכבים מאותו בסיס (סויה וחיטה) התיבול ורשימת המרכיבים המתועשיים היא שונה, לכן הערך התזונתי בדרך כלל דומה. העדיפו מוצרים דלי שומן, ובעלי ערכים תזונתיים טובים יותר כמפורט למעלה.
קניה בריאה!