האם עבודה תחת לחץ היא טובה או לא? תלוי את מי שואלים. יש כאלה שאלופים בעבודה תחת לחץ. הם מוציאים תוצרים טובים יותר ותפוקת העבודה שלהם גבוהה (ששש... אל תגלו למנהל שאני גם כזה) ויש כאלה שריבוי משימות ולחץ גורם להם לקריסה ואז מתקיים המאמר: "תפסת מרובה – לא תפסת".
יש אנשים שצריכים שתיתן להם יומיים כדי שיעבדו לך על המוצר ויעשו אותו מושלם ויש כאלה שככל שתלחץ עליהם להביא לך את המוצר מהר יותר – ככה הם מוציאים מעצמם 'אנרגיות חבויות' והם מביאים מוצרים טובים.
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מראים כי עבודה תחת לחץ תביא אולי תוצאות טובות בטווח הקצר – אבל הן פוגעות קשות בטווח הארוך.
נסביר: ברגע שאדם עובד תחת לחץ הוא אומנם מנסה להספיק יותר ולהיות אפקטיבי אך ייתכן כי בהמשך הוא יתחיל לשכוח דברים חיוניים הקשורים לעבודה או יתבלבל או אף יהרוס. ריבוי המשימות והלחץ שמסביב עשוי 'לדפוק' אותו (ואת המוצר של הבוס).
עד כדי כך הם הדברים שהמחקר מראה כי אנשים שעובדים תחת לחץ מורידים בתפוקה שלהם כ-40 אחוזים בטווח הארוך!
ובכלל – ממשיכים החוקרים ואומרים – ברגע שעובד כל היום בלחץ הוא עסוק באיך הוא שורד את היום בעבודה מאשר באיך הוא מועיל יותר לחברה ומנצל את כישוריו לטובה.
אז מה עושים?
ובכן, די לעבודה תחת לחץ ודי לריבוי המשימות. יש לעשות משימה אחר משימה. ככה אנחנו רואים שהתקדמנו, איננו לחוצים (עד כמה שאפשר) והתוצאות עשויות להיות טובות יותר.
ולסיום, נספר סיפור קטן של חבר ותובנה בצידה.
זמני העבודה שלו הינם קבועים ומוגדרים מראש, אלא שלפעמים, בעקבות בקשות כתיבה כאלה ואחרות, עליו לפתוח מחשב גם בשעות הערב. בעבר הוא היה פותח מחשב בערב וכאשר היה מסיים את כל העבודות הדרושות – סוגר את המחשב, גם אם זה היה בשעת לילה מאוחרת.
כעבור תקופה הוא החליט כי אומנם הוא פותח מחשב בערב אבל כעבור שעה וחצי הוא סוגר. "מה שאספיק אספיק", אמר. וראו איזה פלא. ההפסקים היו לפעמים טובים יותר מאשר הפעמים בהם הוא לא קבע זמנים מוגדרים.
אז האם עבודה תחת לחץ טובה או לא? נשאיר לכם להחליט.