"תודה" זו מילה גנרית שאתם זורקים לחלל האוויר כאשר המוכר בפיצוציה מביא לכם את החטיף שביקשתם ממנו. אבל התודה שאנו מדברים עליה היא מהסוג המושקע, לא האוטומטי. היא תולדה של הערכה, מלאת משמעות וכנות ומשיבה את ההשקעה בגדול, על פי מחקר של מרטין זליגמן, Ph.D., מנהל המרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה.
זליגמן, מחבר הספר "אושר אותנטי", ביקש מ-411 אנשים לבצע אחת משש משימות שכביכול יגרמו להם להרגיש טוב במיוחד. בין המטלות היתה אחת שדרשה ניסוח מכתב תודה למי שהתנהג באדיבות מיוחדת למסגנן, אך מעולם לא קיבל את הכרת התודה שלו.
חלק שני של המשימה היה להעביר את המכתב הזה באופן אישי ולהמתין בזמן שהנמען קורא אותו בשקט. זליגמן גילה שמבין כל המטלות החיוביות שניתנו למשתתפים, האפשרות של הכרת התודה סיפקה להם את האושר הגדול ביותר והפחיתה משמעותית סימפטומים של דיכאון. יתרה מכך, הנבדקים שבחרו במשימה זו עדיין נהנו מהיתרונות שלה לאחר מעקבים של שבוע וחודש (נניח, כשהם קיבלו מכתב חוזר).
חוקרת באוניברסיטת קליפורניה, סוניה ליובומירסקי, Ph.D., מאמינה שפעולות מכוונות שגורמות לנו להרגיש הכרת תודה הן כלים רבי עוצמה לנפש בריאה. בספרה "איך להיות שמחים: גישה מדעית להשגת החיים שאתם רוצים", בתרגום חופשי, היא טוענת ש-50 אחוז ממידת האושר של אדם מבוססת על גנטיקה, בעוד שרק 10 אחוז נובעים מנסיבות החיים - עוני, עושר, בריאות או חולי ויתר 40 האחוזים הם אלו שייקבעו לפי ההתנהגות שלכם.
זה אומר שאתם ואנחנו יכולים להשפיע באופן משמעותי על האושר שלנו ושל הזולת על ידי ביצוע דברים. חשיבה עליהם לא מספיקה.
היה לכם רב, חבר, קרוב משפחה שעשה עבורכם משהו נחמד? טלו עט (או את המקשים של המקלדת) ופשוט רשמו לו את זה כעת. אל תחכו.