חרדה חברתית צצה באופן בלתי צפוי בזמנים מיוחדים, אבל לפי המטפלת שלי, יש את הסוג שלא ניתן לחזות מראש... ויש את הסוג שכן. מקרה לדוגמא: אינטראקציות עם גיסתי. יש לנו דעות הפוכות לגבי כל נושא שבעולם - החל מחיסונים ועד גידול ילדים.
אנחנו לעולם לא מסכימות וזה הופך את ההתכנסות סביב שולחן ארוחות שבת וחג (היי, ערב לביבות) למלחיצה, בלשון המעטה. שיחות חולין יכולות להרגיש כמו כניסה לשדה מוקשים - מצב שמסתבך יותר ויותר על ידי ההורים שלי, שמעדיפים שכולנו פשוט "נסתדר".
העליתי את הנקודה הזו בסשן האחרון עם הפסיכולוגית שלי והיתה לה עצה מעולה בשבילי: לתרגל את הסיטואציה. ובמילים אחרות: במצבים שבהם אתן יודעות איך תקשורת עם אנשים עלולה להתנהל ולאיזה מחוזות להתגלגל, קחו 15 דקות (אוקיי, אתן יכולות להקדיש לכך רק חמש) לחשוב על האופנים השונים בהם תוכלו להגיב.
לדוגמה, נניח שלגיסתי עמדה שאני לא מסכימה איתה (האחרונה היתה "שני חוגים לילד זה יותר מדי"). על ידי ציור הסיטואציה בראשי מבעוד מועד, אוכל לגבש לה תגובה נאותה. פתרון אחד שהגעתי אליו עם המטפלת שלי: לשנות את סדר הישיבה, כך שלא אהיה בקצה השולחן ובמקום זאת אדחס בין שתי הדודות הפטפטניות שלי, מה שאומר שהסיכוי שאתפתה להיכנס עמה לדיונים - יקטן משמעותית. (תכנית גיבוי: אני יכולה להציע לשטוף כלים ולצאת מהחדר או לשנות את הנושא למשהו קליל יותר.)
כמו כן, אם תכניסו את הבעל לתמונה, במיוחד אם הוא מחזיק באותן השקפות כשלכן, רק תרוויחו.
זה לא אומר שאתן צריכות להתרחק מנושאים השנויים במחלוקת, אבל עדיף שלא תתנו לאלמנט ההפתעה ולחוסר שליטה להרוס את הערב שלכן. אחרי הכל, באתן להנות ואין אף סיבה בעולם שזה לא יקרה.