ט"ו בשבט הגיע, חג לנטיעות. זמן לנטיעות, זמן להתחדשות, זמן לקבוע ולצפות. כך בכל שנה יש זמן קבוע ומוסכם בו כולנו (כמעט) יוצאים לנטיעות חדשות.
הנטיעות של ט"ו בשבט מחברות אותנו כל שנה מחדש למהות הבראשיתית ולכוחה של הבריאה להתחדש ולהצמיח מתוך הציווי הראשוני "ויאמר ד' תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן" (בראשית א' י"א).
בט"ו בשבט אנו יכולים לראות ניצנים של הנטיעות מהשנה שעברה. ועכשיו בשנה החדשה יש לנו זכות להחליט מה לטעת השנה מתוך הרצון הטבעי הבראשיתי לחדש את הקיים מסביבנו בטבע אשר משפיע בין אם ישירות או בעקיפין על רצוננו אנו גם להתחדש. הנטיעות באדמה הן הבסיס לקיומו והתחדשותו של הטבע - "עת לטעת ועת לעקור נטוע" (משלי), וידוע שדבר בעתו מה טוב.
ואם כך בטבע, האם גם בטבע האנושי ה"נטיעות" הן בסיס מחייב לצמיחה אישית, זוגית ומשפחתית? ואם אכן כן, כיצד נדע מה לטעת השנה?
הנטיעה באדמה הינה הבסיס של העץ, הבסיס אשר ישפיע על המשך גידולו של העץ והוצאת פירותיו. ככל שנטיב להכין את הקרקע ונתאים את הנטיעה למקום הגידול הנדרש תוך טיפול מסור ואחראי, השקיה, ריסוס, גיזום וכו', ברי לנו כי בס"ד התוצאות תהיינה טובות והפרות שנראה יהיו ראויים למאכל ויתכן אף ראויים לייצוא.
כך גם בטבע האנושי, בחיים שלנו, חובתנו וזכותנו לבחון מה מצב ה"נטיעות" שלנו? מתי לאחרונה השקינו, גזמנו ועדרנו.
אולם ראשית, עלינו לברר מהן ה"נטיעות" שלנו בטבע האנושי. לכל אדם ישנן "נטיעות" סובייקטיביות, המקום בו נולד ינק גדל וחונך, וישנן נטיעות אובייקטיביות עפ"י רוב שבאות לכדי ביטוי בהחלטות שלנו על דרכנו בחיים - ההחלטות שמהן נגזרת ההתנהלות היום יומית שלנו לקראת השגת היעדים והמטרות. במציאות, יש לכולנו מספר בסיסי התפתחות - מעין עוגנים, שמהווים מקור להתפתחותנו האישית.
משפחות המוצא שלנו, "הנטיעה" הראשונית לשם הגיעה נשמתנו – מה ראיתי בילדותי בביתי? למה גידלו וחינכו אותי הורי? מה היה הכי חשוב לאבא ואימא שלי?
הזוגיות שלנו והתא המשפחתי שאנחנו בונים – מהם הערכים המרכזיים שלנו כזוג? האם אנחנו מטפחים את הזוגיות שלנו? האם למשפחתנו יש משנה חינוכית? האם אנחנו מחנכים או מטיפים לילדנו?
ההתפתחות האישית שלנו – האם אני צומח מתוך העשייה היום יומית שלי? האם יש התאמה בין האישיות שלי / השליחות שלי לתפקיד שאני מבצע? האם יש לי מטרות ושאיפות? מהן השאיפות הרוחניות שלי?
העוגנים הללו הן ראשית "הנטיעות" שלנו אשר לגבי חלקם יש לנו יכולת למידה והכלה ולגבי חלקם יש לנו יכולת השפעה לשינוי חיובי אם רק נרצה באמת.
מאחר וכידוע לנו שגרת החיים, והריצה להשגת ה"צרכים" שלנו הנם מהירים ביותר, לאור החידושים הטכנולוגיים היום יומיים, יש להספיק הרבה מעבר לזמן המועט שעומד לרשותנו וממילא לא נשאר זמן.
כולנו רוצים להצליח ובגדול, ולמרות כך אנו נוטים לדחות את השאלות הגדולות והחשובות הנ"ל לזמן אחר, ט"ו בשבט הינו נקודת זמן טובה לבחון את מקומנו, מה מצבו של העץ שגדל לימים? האם זהו "העץ" שרציתי לראות? האם המטרות שלי / שלנו ברורות לנו? במה עלי להתמקד ע"מ שהפירות לקראת השנה הבאה יהיו טובים יותר?.
עלינו לדעת ולזכור כי על מנת שנדע מה לטעת השנה - אנחנו חייבים לבחון את מה שנטענו עד כה. מסגרת הזמן הנתונה מחייבת אותנו לוודא כי לכל בסיס בחיינו ולכל "נטיעה" אנו מקדישים את הזמן הראוי ע"מ שהפירות בסופו של יום יערבו לחיכנו. וכשם שהדברים ברורים לנו בנטיעה הממשית, חובתנו וזכותנו להפנימם ל"נטיעות" המהותיות שלנו.
חיים עזר הוא מאמן אישי ומטפל זוגי