רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל נולד בירושלים וגדל בבית תורה, בנו של הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל. כבר בצעירותו ניכרה גאונותו כאשר היה לתלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל בישיבת עץ חיים, וספרו הראשון "מאורי אש" זכה להסכמתו בשנת תרצ"ה. ספר זה, העוסק בהלכות חשמל בשבת, העיד כבר על גישתו החדשנית והמעמיקה בהתמודדות עם שאלות הלכתיות מודרניות.
במשך עשרות שנים, החל משנת תש"ט, עמד בראשות ישיבת קול תורה, והעמיד דורות של תלמידים. במקביל, נודע כאחד מגדולי פוסקי ההלכה במאה העשרים, ורבים פנו אליו בשאלות סבוכות בתחומי הלכה מגוונים, כולל הלכות הנוגעות לרפואה ולטכנולוגיה. תשובותיו ההלכתיות, שחלקן כונסו בספרו "שו"ת מנחת שלמה", התאפיינו בהבנה מעמיקה של מקורות ההלכה, יחד עם התחשבות בשיקולים ערכיים ואנושיים.
למרות השתייכותו לציבור החרדי, זכה הרב אוירבך להערכה רבה מכל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. הוא רחש כבוד גדול לרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שאף סידר את קידושיו והיה סנדק לבניו.
הרב אוירבך זכה להוקרה על תורתו כאשר הוענק לו פרס הרב קוק לספרות תורנית בשנים תש"ג–תש"ד.
פטירתו בכ' באדר א' ה'תשנ"ה הותירה חלל עצום בעולם התורה בכלל ובעולם הפסיקה בפרט. הלווייתו בירושלים הייתה מהגדולות שידעה ישראל, והעידה על מעמדו הרם והאהבה שרחשו לו רבים. זכרו ותורתו ממשיכים להאיר את דרכנו.
מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל - עובדות והנהגות
1.
מפורסם שכאשר ל"ע נפטרה אשתו של מרן הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל, אמר שאינו צריך לבקש ממנה מחילה כנהוג, משום שמעולם לא פגע בה והיא לא פגעה בו. ושמעתי בשם ת"ח גדול שליט"א, שתמיד היה מתפלא ותמה איך יתכן לזכות לדבר זה, שכמעט לית דין בר איניש שזכה לזה.
עד שספר לו אברך אחד שפעם התלוה למרן הגרש"ז הנ"ל זצ"ל בדרך לביתו, וכשהגיעו לפתח הבית לפני שדפק על הדלת, תקן וסידר את מלבושו. וחשב אותו אברך שכנראה יש להגאון זצ"ל אורחים בביתו ורצה ללכת, ואמר לו הגאון הנ"ל זצ"ל שאין לו אורחים אלא שכאשר נכנס לביתו לפגוש את אשתו, בשבילו זה כהקבלת פני השכינה, שהאשה מרמזת לשכינה ולכן מתקן ומסדר מלבושיו ע"כ. ובזה נתגלה לאותו ת"ח הסוד, שבהתייחסות מכובדת כזו לאשתו, זכה לשלום בית מופלא כזה.
2.
שח רבי שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת "קול תורה" זצ"ל, לתלמידו הגר"י עדס שליט"א: יש לי חלישות הדעת גדולה מאוד, שמעתי אמש חידוש נפלא מת"ח צעיר, אחד העיר לו דבר על חידושו, ומיד חזר בו מחידושו, ואמר שטעה. אני חושב עלי, הרבה שנים אני עובד על "מדת האמת", ואינני חושב שבשביל הערה קלה הייתי חוזר כ"כ מהר מדברי. וכאן יש אברך צעיר שחוזר כ"כ מהר מדבריו, היה לי מזה חלישות הדעת גדולה מאוד.
3.
סיפר הגאון רבי אברהם דב אוירבך זצ”ל (רבה של טבריה) שפעם פגש אותו מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, ואמר לו: אתה רב אדא בר אהבה! התפלא רבי אברהם דב, ומרן הסביר לו: אתה רב "אדא" נוטריקון אברהם דב אוירבך, "בר אהבה" כלומר בן אהובנו הגאון הגדול רבי שלמה זלמן זצ"ל.
4.
מעשה בס"ת מהודר שנכתב בירושלים לא עשו ו' קטיעא בתיבת שלום והיה התורם בעגמת נפש עצומה, ואמר הגרש"ז להפיס דעתו עצה נפלאה, להאריך שאר האותיות של תיבת שלום, כך שהו' תשאר קטנה כמין י' (או ו' קטנה) ויתקיים ו' דשלום קטיעא, ושלום על ישראל ודפח"ח.