בעל ‘החלקת יהושע’ מביאלא זצ"ל | שורות קצרות לרגל יום ההילולא

רבי יחיאל יהושע נולד בעיר שדליץ שבפולין. אביו, רבי ירחמיאל צבי, שימש כאדמו"ר מביאלא. לאחר פטירת אביו כשהיה בן חמש, גדל בבית סבו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב. לאחר פטירת סבו בשנת תרע"ד, עבר להתחנך אצל דודו, רבי אברהם יהושע השיל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בלובלין. כמו כן, נסע לרבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור.

בשנת תרפ"ד, בגיל עשרים ושלוש, שב רבי יחיאל יהושע לעיר שדליץ כדי למלא את מקום אביו בהנהגת חסידות ביאלא. עם התגברות העלייה לארץ ישראל בשנות העלייה החמישית, עודד חסידים לעלות לארץ ישראל.

בליל שמחת תורה בשנת ה'ת"ש, בעקבות כניסת הנאצים לשדליץ, נמלט עם משפחתו לשטחי פולין שנכבשו על ידי ברית המועצות, שם נשלח על ידי השלטונות הסובייטים לסיביר. בשנת תש"ב, שלושה מבניו עלו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. בל"ג בעומר תש"ז הגיע לישראל והקים את בית מדרשו בתל אביב-יפו. בשנת תשט"ז העתיק את מקום מגוריו לירושלים.בתחילת שנות ה-60 החל לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, אך מיעט להשתתף בישיבותיה.

כתביו יצאו לאור בסדרת הספרים "חלקת יהושע". ספרו "סדר היום" נדפס בחייו. כמו כן, ההקדמות שכתב לספרי חסידות ביאלא כונסו ונדפסו בספר "חלקת יהושע". סידורי התפילה של החסידות מעוטרים בדברי תורתו ונקראים על שמו.

מעלין בקודש

בספר חלקת יהושע ביאלא (על תהלים בפתיחה עמוד ז') ביאר באופן נפלא דברי חז”ל שדוד המלך ביקש מלפני הקב”ה שתחשב אמירת תהילים כמו לימוד של ‘נגעים ואהלות’, דהכוונה היא שבאמירת תהלים אפילו באמירה בעלמא סגי, ומהני כמו בנגעים שתלוי באמירת הכהן, שאפילו אינו יודע בתרות נגעים אבל עם חכם אומר שטמא הכהן אומר אחריו - ע"כ אם כן כך גם אמירת התהלים על ידי אמירה בעלמא אפשר לפעול.

בשנים קדמוניות פנה אדם חסוך בנים אל הרה"ק מביאלא זי"ע שיברך אותו, ואמר לו רבנו: ילך אצל חכם - ויבקש עליו רחמים. וגם אתה תתפלל, שגם שהנצרך עצמו צריך לבקש. ["ויבקש רחמים" קאי גם על ה"הולך" אצל החכם].

אב"ד חיפה המקובל הנודע רבי יואל קלופט זצ"ל שוחח פעם אחת בשיחה תורנית עם רבנו, לאחר השיחה אמר הרב קלופט שאם יבוא משיח ויגזור על כולנו להיות חסידים אזי אם כבר חסידים, אז חסידו של הרבי מביאלא.

במוצאי שבת יתרו האחרון בליל כ"א שבט הובהל מרן לבית החולים בשל חולשתו הנוראה, ולפנות בוקר הושב לביתו על פי בקשתו הנמרצת. והגם שסעודת שבת לא היה יכול לאכול אלא מעט מן המעט, ואכל כזית חלה במשך כמחצית השעה במסירות נפש ממש לקיים מלוה מלכה.

ולמחרתו בטרם שקעה החמה, שקעה שמש צדקה ומרפא ונשמת רבן של ישראל עלתה השמימה בסערה. בלילה נטמן גופו הטהור במרומי הר הזיתים בקרב הילדים בחלקת פולין, ובנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מספר, כי ציווה שלא יקימו אוהל על קברו, ואמר מרוב ענוותנותו: שאינו רוצה להרבות טומאה בארץ ישראל. מקום קבורתו היה מאז פטירתו למקום תפילה לרבים לכל צרה ובקשה, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

רבנו נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים.

קרדיט | המבשר התורני