כתב רבנו הרב חיד"א ז"ל בספרו לב-דוד כי דיבור האדם הוא חלק מחלקי חייו "וכשם שקוצבים לו חיים כן קוצבים כמה דיבורים ידבר כל ימי חייו" וכל דבור שמדבר האדם ממעט חלקי חיים שלו והביא ריאה מן הכתוב "כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם" ר"ל שהדיבור הוא חיי האדם ואינו רק הלב היוצא ממנו אלא הוא ממש חייו.
ובליקוטי תורה למוהרח"ו פר' עקב כ': וכמו שאדם כשהוא מדבר מוציא הבל מפיו ואותו הבל הוא חלק חיותו וראיה לזה שאחר שתצא הנשמה מהגוף לא נשאר בו לא הבל ולא דיבור נמצא שאותו ההבל שיוצא מפיו בעת הדיבור הוא מחלק נשמתו לכן נצטוינו שלא לדבר דברים בטלים שמפסיד בהם חלק נשמתו, עכ"ל.
מעין זה מובא במדרש הגדול (וארא עמוד קיג) בשעה שאדם עולה במחשבה לבראות גוזר עליו הקב"ה כמה שיחות הוא ישיח וכמה דברות הוא ידבר.
ט’ קבין שיחה
ודבר פלא כתב רבי אברהם פלאג’י זצ"ל בספרו ברך את אברהם:
"נמצא שהמרבה דברים מפסיד חלק נשמתו ומאבד חייו, וכיוון שכן הני נשי דאית להו ט' קבין של שיחה וגם ליתנייהו בתלמוד תורה כאנשים לקיים ודברת בם ולא בדברים בטלים (יומא י"ט:), זוהי סיבה גרמא דנפל שממהרות למות שמוות וחיים ביד הלשון, לא כן לכו נא הגברים שאין להם דיבור הרבה, ועוד זאת שיש להם עסק התורה, וכל אחד קובע עתים לתורה שמרבה תורה מרבה חיים (אבות פ"ב מ"ח). עכ"ל.
ובמפרשים רבים ביארו לפי דברים אלו את דברי המשנה ‘באבות’ לא מצאתי לגוף טוב - אלא שתיקה, שאיש החפץ חיים לא לבזבז את מילותיו לבטלה, אלא יגזור על עצמו שתיקה ואזי יאריך ימים כי לא יכלה את מילותיו לשווא.
מיעוט שיחה, לכתחילה!
הגר"ח קנייבסקי זצ"ל כתב באורחות יושר ערך ביטול תורה (עמ' י יא):
ויש להעיר שאיסור דברים בטלים אין הכוונה לאסור לדבר אפילו תיבה א' מה שאינו ד"ת, שזה אינו אלא לבעלי מדריגה גדולה כמו שאמרו על הגר"א, שבשעת פטירתו אמר כמה רגעים בטלתי מן התורה, ומה שאמרו בגמרא השח שיחת חולין עובר בלאו ועשה, פרש"י דהיינו שחוק וקלות ראש, ואמרו בשם החזון איש זצ"ל שגדר דברים בטלים שאם מדבר עשרה דקות כבר צריך להיות איכפת לו.
ומצאתי בהקדמת ספר בית אהרן להגר"א וולקין ז"ל, כותב בנו ששמע מאביו בשם הגר"א לבאר הא דשנו ומנו חכמים (בפ"ו דאבות) לאחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהן במיעוט שיחה, שזה אינו בשלילה כפי המובן הפשוט כלומר שימעט בשיחה לגמרי מבלי הוציא אף דיבור מפיו, רק הכוונה להיפך היינו לחייב מיעוט שיחה, שאם ילמוד אדם הרבה בלי הפסק דעתו תתבלבל עליו, וע"כ בכדי לאוקמי גירסא צריך הוא מזמן לזמן לשיחה קלה ובלבד שלא יהא בזה דיבורים אסורים כמובן, וגם לא יאריך בזה.
עוד ציין הגרח"ק זצ"ל שכ"כ בתפארת ישראל שם, וז"ל התפא"י (אבות ו, ה יכין אות פד): במיעוט שיחה. דברים של מה בכך, ומיעוטו יפה לתורה, כדי שתנוח הנפש קצת עי"ז, עכ"ל.