רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; סביבות ה'ש' (1540) – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, ונחשב לאחד מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.
רח"כ נולד באלג'יר למשפחה שמוצאה מספרד, אשר עזבה את ספרד בעקבות גזירות קנ"א. לא ידוע מתי עזבה משפחתו למצרים ומי היו רבותיו, אך יש מסורת שהאר"י היה רבו בתורת הנסתר. הוא מעיד שישב בישיבתו של ר' יצחק בירב, בנו של ר' יעקב בירב. משוער שרח"כ עמד בראש ישיבה במצרים, אך אין לכך הוכחות ברורות. חייו היו מלאי סבל ונדודים בין קהיר, אלכסנדריה ודמיאט.
רח"כ סבל מעיוורון, וישנה אגדה כי נתעוור עקב טענות שווא שלקח שוחד כששימש כדיין. לאחר מכן, אמר שאם לקח שוחד יישאר בעיוורונו, ואם לאו, עיניו ייפקחו, ואכן כך קרה. מאז חתם בשם "ה' נסי חיים כפוסי", ורבים כינו אותו "בעל הנס".
תשובותיו ההלכתיות נשארו בכתב יד שנים רבות, והחיד"א ציטט מהן. שלוש תשובות פורסמו על ידי הרב יעקב משה טולידאנו בשנת ה'תרס"ט, ובשנת ה'תשע"א יצא קובץ תשובותיו המלא על ידי מכון שלמה אומן. בתשובותיו יש מידע רב ערך על יהדות מצרים וקהילות אחרות באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה, המשקף את המציאות ההיסטורית במשך יותר מ-60 שנה. הוא עמד במחלוקות הלכתיות עם רבה של מצרים, ר' יעקב קאשטרו (המהריק"ש), ובמידה פחותה עם ר' בצלאל אשכנזי.
ישרותו ותקיפותו בולטות בכל תשובותיו. כשרונו בכתיבה חריפה, עשירה ומליצית ניכר. בכמה תשובות לועג רח"כ לתביעת השררה שמבוססת על ייחוס אבות. החיבור מעיד על שליטתו המעמיקה בתורה שבכתב ושבעל פה, על כל גווניה: הלכה, אגדה, דרוש ופרשנות. הוא משלב פסוקים ומאמרי חז"ל לצורך פרפרזה. הוא מרבה להשתמש בחריזה, בלשון נופל על לשון ובמבעים דו-משמעיים.
לדוגמה, על ר' חיים בן סרוק הוא כותב: "ויסרק"ו אותו במסרקות של פיפיות" (בהתבסס על ברכות סא ע"ב). דוגמה נוספת היא בכתיבתו על משחק בקובייה בשבת: "מעתה אין לחדש אלא למצווח בייא בייא על המצחק בו בכל מין קוביא, ולהודיע כי נלכד בפח, ועשה מדמו שחוק… ועון עצמו אסור, קשור עצור בעצמיו וישחקו ימיו וגם לילו.." (סי' סה).
מלבד ספר תשובותיו, נדפס ספרו "באור החיים" (ירושלים, ה'תרפ"ט) – דרושים וביאורים על התורה. חיבורים אחרים שלו נותרו בכתב יד, כולל פירוש על מדרשי הלכה וקובץ דרשות.
רבי חיים כפוסי נפטר בי"ב בשבט ה'שצ"א (1631) וקבור בקהיר, שם קברו מהווה אתר עלייה לרגל ליהודים ומוסלמים. בית הכנסת כפוסי הנושא את שמו עדיין קיים בקהיר.