מעשה מופלא שהתרחש בתקופת הרמב"ם, בעת ששימש כרופא המלך במצרים, מעיד על תבונתו הרבה ועל עמידתו האיתנה באמונה ובערכים. שרי המלך, שלא יכלו להסתיר את קנאתם בו, שוחחו ביניהם על כך שהרמב"ם, היהודי, מצליח יותר מהם. מתוך שנאה, הם שכנעו את המלך להדיח את הרמב"ם ולמנות תחתיו את הרופא המוסלמי המפורסם, 'כמון', הידוע בחכמתו.
המלך, שהשתכנע, החליט לערוך תחרות בין השניים. הוא הציע כי כל אחד מהם יכין סם מורעל, ובסיום שבוע יפגשו ויתנו אחד לשני את הסם שהכינו. כל רופא יכול היה להכין לעצמו סם מרפא, כדי לנטרל את הסם שיקבל. מי שיישאר בחיים, יהיה הרופא של המלך.
כמון, רופא מוסלמי מומחה, רץ לביתו ולמד את כל סודות הרעלים. במשך השבוע הוא הכין את הרעל הקטלני ביותר, ובנוסף הכין תרופות חזקות להחלים מכל סם שיפגע בו. הרמב"ם, לעומתו, לא נבהל מהאתגר. הוא ידע כי אין להשתמש בחוכמה כדי להמית, ופנה לה' שינחה אותו. הוא הכין לעצמו תרופה פשוטה, שלמרות שהייתה צנועה, הייתה מנטרלת כל רעל.
היום הגדול הגיע, והם עמדו מול המלך. כמון פתח את התחרות, והגיש לרמב"ם את הסם. הרמב"ם שתה את הרעל, ולאחר מכן בלע את התרופה שהכין, כך שביטל את השפעת הרעל והישאר בחיים. כשסיים, הרמב"ם הושיט לכמון ירק פשוט לאכול. כמון אכל את הירק והרגיש שאין כל שינוי – לא הייתה חולשה, לא הייתה צמרמורת, כאילו לא שתה רעל כלל.
החשש החל לחדור אליו – "אולי הרמב"ם טמן בירק הזה רעל איטי, שיתחיל לפעול מאוחר יותר?" מרוב חששו, נמנע מלאכול כל דבר מלבד חלב שבוע ימים לאחר מכן, הרמב"ם פגש בו ושאל אותו: "איך הרגשת כששתית את החלב?" כמון נתקף פחד עז ממה שקרה והחל להחוויר. הוא שב לביתו, ולאחר זמן קצר מת ממחלה שנגרמה מהפחד הכבד שאחז בו.
המלך פנה לרמב"ם ואמר: "עתה אני יודע שאתה הרופא הטוב ביותר, שהרי מצאת רעל שמופיע רק אחרי שבוע."
הרמב"ם ענה לו בקור רוח: "אדוני המלך, לא הרגתי אותו, הוא מת על ידי עצמו, מכוח דמיונו בלבד."
שהדמיון עולה על המציאות
את מעשה זה נאה לסיים עם מה שכתב בשיחות הר"ן (סב): "דע כי יש סגולות גדולות במחשבות בני אדם, שיכולים לפעול מה שהם חושבים ע"י מחשבתם. שאם מחשבתם תהיה דבוקה ואחוזה בדבר אחד שיהיה כן, על ידי כך פועלים בהכרח שיהיה כן!".