כידוע בישראל המנהג לתור אחר מצוות ‘הסנדקאות" נפוץ ביותר, הסנדק נחשב לכיבוד ראשון במעלה, אך מדוע? רבים מטעימים זאת שמצוות הסנדק היא מצווה שכרה בצידה והיא סגולה נודעת לעשירות. מקור הדברים שסנדקאות מעשרת נלמד מדברי רבנו פרץ. שכתב מקור המנהג שלא לתת סנדקאות פעמיים לאותו אדם ושיש "אסמכתא" לכך במדרש, שמשווה את ברית המילה לקטורת.
במדרש נאמר ששני מצוות אלו דומות, משום ששניהם נחשבות "חביבות" על הקב"ה. השוואה זו נובעת מהפסוקים שבהם מופיעים שני המושגים יחד. רבינו פרץ הסיק מכך שאם בקטורת אסור לשנות את הכהנים המעלים אותה, כך גם בסנדקאות לא ראוי לתת את אותה סנדקאות פעמיים לאותו אדם.
אולם, הגר"א חלק על דברים אלו וטען שאין להם בסיס הלכתי. וכתב: שא"כ אין לאדם להיות סנדק פעמיים לעולם דומיא דקטורת שמעולם לא שינה אדם בה, וכן לא שמענו מעולם סנדק שמתעשר,
ברם בעניין הזה יודעים הם דברי הרמ"א: (יו"ד סי' רסה סעיף יא) "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת, ואמרינן גבי קטורת (יומא כו.) 'חדשים לקטורת' מפני שהיא מעשרת".
הנודע ביהודה טען אף הוא שאין מקור לדין זה בש"ס, ודברי רבינו פרץ הם רק אסמכתא בעלמא. הוא הדגיש שרבינו פרץ עצמו לא כתב במפורש שסנדקאות מעשרת, אלא רק רמז לכך בהשוואה לקטורת.
המנהג שלא לתת סנדקאות פעמיים לאותו אדם, אם כן, אינו מבוסס על מקור הלכתי ברור, אלא על אסמכתא מהמדרש. יש לציין שהמקור לסגולת הסנדקאות (קרי, שהיא מעשרת) אינו מפורש בדברי רבינו פרץ, אלא נרמז בלבד.
החתם סופר טען שהמילה אכן מעשרת, אך לא רק הסנדקאות, אלא גם המילה עצמה. הערוך השלחן לעומתו מסביר שהמנהג מבוסס על דברי רבי יהודה החסיד, שהיה מקובל. הוא סבר שרבי יהודה החסיד ורבינו פרץ, שגם הוא היה בקי בקבלה, ידעו סוד הקשור בסנדקאות. אולם, הוא הדגיש שלא ראוי לפסוק הלכה על סמך דברים סתומים, ולכן מצאו חכמים אסמכתא בדין הקטורת.
הצ’ק של הרמ"א
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם (יז, יב). מרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל ראש ישיבת מיר, היה נודע כמחזיק תלמידי חכמים, לבד מה שדאג לבני הישיבה. וכך הייתה דרכו, כל אברך בעל כישרון שפגש וחשב שיכול לגדול להיות תלמיד חכם לקח את הוצאת מזונותיו על כתפיו כדי שיוכל ללמוד בלא הפרעות. ובגלל כן היה הגרא"י מחזר אחרי כיבוד ה'סנדקאות' ומשתדל לכך מאוד אף אם היה בא לו בטרחות גדולות, כי כתב הרמ"א (יו"ד סי' רסה סעיף יא) "דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת, ואמרינן גבי קטורת (יומא כו.) 'חדשים לקטורת' מפני שהיא מעשרת", והוא הרי היה צריך להרבה כסף למען מטרותיו.
בזקנותו כשכבר היה קשה לו לנסוע לסנדקאות, שטח את ספיקו לפני מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, דהנה כתב בביאור הגר"א (שם אות מו) "ולעולם לא ראינו סנדק שמתעשר", ולכך שאל הגרא"י, כי אם אכן הסנדקאות מעשיר אז צריך הוא להתאמץ ולנסוע לכיבוד זה גם למרחקים, משום מסירות נפש על לימוד התורה שבזה יוכל להחזיק את הת"ח ללמוד, אולם אם כדברי הגר"א אינו צריך לטרוח כ"כ להיות סנדק בברית. השיב לו הגרי"ז: "צ'ק של הרמ"א הוא ג"כ טוב!".
כלומר אם הרמ"א כתב שסנדקאות מעשיר, הרי שהוא ערב להעשיר את הסנדק, ואף שהגר"א חולק עליו מ"מ הבטחתו של הרמ"א ג"כ טובה ביותר.
- מפי הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן