רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא, היה דמות מרכזית ואחד מהאדמו"רים המשפיעים ביותר בעולם החסידות הפולני, הוא גם שימש כרב, מחנך ודמות מופת שחי ופעל בתקופה סוערת ומאתגרת. רבי קלונימוס נולד בשנת תרמ"ט למשפחה חסידית ענפה, ונצר לשושלת מפוארת של אדמו"רים, ביניהם רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין ורבי ישראל "המגיד" מקוזניץ. את שמו קיבל על שם הרב קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין, בעל ספר "מאור ושמש".
חייו של רבי קלונימוס היו רצופים בתפקידים משמעותיים: בגיל צעיר, לאחר פטירת חותנו, התמנה לאדמו"ר בפיאסצנא, שם הקים חצר חסידית חשובה. בהמשך, בגיל 23 בלבד, התמנה לרב העיר, תפקיד בו כיהן עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לצד תפקידיו אלו, היה רבי קלונימוס מחנך דגול. הוא ייסד בוורשה את ישיבת "דעת משה", מוסד חינוכי ייחודי בו הדגיש את חינוך "בני עליה".
מעבר לתפקידיו הרשמיים, היה רבי קלונימוס פעיל ציבורי למען השבת, וחבר באגודת הרבנים בוורשה. הוא נודע במסירותו הרבה לחסידיו, ואף אמר: "רבי שאינו מוכן לילך לגיהינום כדי להציל חסיד שלו מרדת שחת אינו רבי כלל". לצד פעילותו הציבורית והחסידית, רבי קלונימוס היה בקי בתורת הפשט והקבלה, וגם ברפואה.
רבי קלונימוס היה מחבר ספרים, ובשנת תרצ"ב הוציא לאור את ספרו "חובת התלמידים", ספר חינוכי ייחודי בו פנה ישירות אל התלמיד החסיד הצעיר. ספר זה זכה להערכה רבה, גם מחוץ לחוגים החסידיים.
תקופת השואה הייתה תקופה קשה מנשוא עבור רבי קלונימוס. הוא איבד את אשתו עוד לפני פרוץ המלחמה, ובמהלכה איבד את אמו, בנו וכלתו, ואת בתו. למרות כל זאת, המשיך רבי קלונימוס להנהיג את חסידיו ולעודד אותם, ואף נשא דרשות בסתר בגטו וורשה.
לאחר חיסול הגטו, הועבר רבי קלונימוס למחנה ריכוז ליד לובלין, שם נרצח בשנת תש"ד. כתבי רבי קלונימוס, שהוטמנו על ידו באדמה, התגלו לאחר המלחמה ויצאו לאור בישראל.
מורשתו של רבי קלונימוס ממשיכה להשפיע גם כיום. הוא היה שילוב מיוחד של ישן וחדש, אדמו"ר חסידי במלוא מובן המילה, אך גם מנהיג שהבין את המציאות המשתנה ותמך בהתאמתה של החסידות למציאות זו. בכתביו הציג שיטה חינוכית ייחודית, שכללה תוכנית חינוכית מגיל הנעורים ועד לאברכים, הקמת "קבוצות עבודה" סודיות של עובדי ה', ושילוב אלמנטים שונים כמו תפילה, לימוד תורה, מדיטציה, ניגון וריקוד.
דמותו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא היא דמות מרתקת ומעוררת השראה. הוא היה מנהיג רוחני, מחנך דגול ואיש אשכולות, שפעל במסירות נפש למען קהילתו, גם בתקופה הקשה ביותר.
| מקורות הקדמה לספר בני מחשבה טובה