התפילה המרגשת שפותחת את היום הקדוש | גלגוליה המרתקים של תפילת כל-נדרי

כשבאים בליל יום הכיפורים לבית הכנסת, לובשים את הקיטל הלבן, ש"מכניע את לב האדם ומביא להתעוררות" (או"ח סימן תר"י, סעיף ד'). מתעטפים בטלית, אומרים "תפילה זכה" מיסודו של בעל חיי אדם (ח"א סימן קמ"ד) ומברכים זה את זה בגמר חתימה טובה", וניגשים בחיל ורעדה לתפילת כל נדרי.

קול מתחזק ועולה

תפילת כל נדרי נאמרת שלושה פעמים וניכרת בעיקר בטון החזן - והסיבה היא "דמי שלא שמע בפעם הראשונה ישמע בפעם שניה או שלישית ולכך מגביה את קולו בפעם שניה ושלישית" (אייזיק טירנא ו, שם).

בעל מחזור ויטרי מפרש, שבפעם הראשונה אומר כל נדרי בקול נמוך, כאדם שמשתהה להיכנס להיכל המלך ומבקש בחשאי. בפעם השניה יגביה קולו במקצת ובפעם השלישית יגביה יותר ויותר, כאדם שהורגל להיות מבני המלך (מחזור ויטרי, 388).

מתי נתחברה?

תפילת "כל נדרי" לא ידוע מתי נתחברה, ישנן השערות שמקורה בתחילת ימי הגאונים ולא בבבל. שכן גאוני בבל התנגדו לה בכל תוקף. אולם ר' אייזיק טירנא, בעל המנהגים סובר, שכל נדרי תקנוה בבבל (שם: לה). שכן הנוסחות היותר קדומות של כל נדרי נמצאות בסדר רב עמירם גאון, ואצל רב האי גאון ועוד מקורות בבליים.

עדות נוספת לכך - כל נדרי הוא בלשון ארמי ובבבל דברו ארמית. ומעניין שנוסח כל נדרי המובא על־ידי רב עמירם גאון רובו בעברית.

המקיימים את מנהג כל נדרי סומכים עצמם על האמור בתלמוד: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל" (נדרים כ"ג).

רבנו הראב"ן כתב שתפילת כל-נדרי היא חלק ממצוות התשובה

"ומה שתיקנו לומר קודם התפילה כדי שתהא התשובה קודם יוהכ"פ שאז הוא מכפר ועוד שאין מתירין נדרים בשבת ויו"ט. ואחר שאמרו ג' פעמים יאמרו כל הקהל בקול רם ונסלח לכל עדת וגו' כלומר עשינו את שלנו ושבנו אליך ואתה תעשה כמה שהבטחתנו לסלוח עונותינו ביום הזה, וכן נוהגין בכל קהילות ארץ כנען לומר באחרונה וכשר הדבר"

מי מתנגד לכל נדרי?

כתב בכל-בו: "ואנו כבר גלינו דעתנו ופרשנו שאין לומר כל נדרי כלל. ומה מועלת ההתרה למי שמתנה לאחר נדרו שיהיה בטל ? וכבר שמענו מההיא שמעתתא שאין למנהג הזה שום שורש, שאין מבטלין נדרים בכך ואין בו ממש", (כל־בו סימן מ"ח).

ובאמת כבר בגמרא שרב נזף ברב הונא בר חיננא שרצה לדרוש לעם שמותר להתנות, מחשש שמא יבואו לזלזל בנדרים

דעת שבלי הלקט, שאין בלשון כל נדרי התרה כל עיקר והסומך על זה עובר בבל יחל, אלא מנהג הראשונים הוא לבקש סליחה אף על נדר שהתקיים או שהותר כבר.

ולזה נוטה דעת רב האי גאון האומר: "אין אנו מתירין נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים, ולא שמענו מרבותינו שהיו עושין זה כל עיקר. ואתם תחמירו כמותנו ואל תשנו ממנהג הישיבות".

מי מחזק המנהג?

בספר הפרד”ס לרש”י כתב: "אומרים כל נדרי כדי להתיר את נדריהן שאין זוכרים, אבל אם זוכרים צריך לקיימם. הבית יוסף בשם הריב"ש אומר: טוב הדבר שלא לאמרו כלל, וכך מנהג קטלוניא" (טור או"ח, סימן תרי"ט, בב"י). וכיום הוא נהוג בכל קהילות ישראל. ומסמל את תפילת הפתיחה ליום הקדוש והנורא.

עלילות בעקבות כל נדרי

מעניין להיווכח שגם תפילה יחידאית זו הייתה גורם לעלילתם של שונאי ישראל, באומרם שאין ליתן אימון ביהודים, שכן תפילת "כל נדרי" פוטרת אותם למפרע מכל נדר ושבועה.

ואכן אותה עלילה נבזית עשתה את דרכה גם לוויכוח הדתי הנודע שנערך לפני לודוויג התשיעי בין רבי יחיאל מפאריס ובין המשומד ניקולאי דונין על הדת היהודית, כל נדרי הפך למטרה קלה ולכלי זין בידו של המומר. הוא אמר: וזה החכם כסל למו, כי אומרים לכל מי שנדר או נשבע שיכול חבירו להתיר לו נדרו, ובכל שנה ושנה אומרים ביום הכיפורים להפר את הנדרים והשבועות שהשביעום הגויים. ואין מקיימין נדר ושבועה לכל גוי. ועוד מצוי בנדרים הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד ביום הכיפורים ויאמר: כל נדרי' וכו'. ויאמר, כי שלשה הדיוטות יכולות להתיר הנדר ולכן אין מקיימין נדר ושבועה לכל גוי, זה העם לא היה, כי אין להם אמונה.

על כך ענה לו ר' יחיאל: אין אנו מפירין רק השגגות שלא יכשל אדם בנדריו או בשבועתו בשוגג. וכדקאמרת דג' הדיוטות מתירים נדרים ושבועות, היינו, אותן שאינן אלא לעצמו ואין לאחרים חלק בהם. אבל הנדרים שבין הנדרים שבין אדם לחברו אין אדם יכול להפר.

מומר שני, בשם פאבלו כריסטיאני, בא חמוש עם תפילת הכל-נדרי בוויכוחו עם הרמב"ן בשנת 1263. וכמפורסם גם מזימתו של כריסטיאני לא הועלה.

ישנו ‘אוקאז’ מיוחד (= מרוסית, הוא הוראה, הצהרה או פקודה המונפקת על ידי ראש מדינה) של ממשלת הצאר שנת 1957, המכיר בפירוש לכל נדרי" שנתנו הרבנים אחרי וועידה מיוחדת בפטרבורג. וזוהי נוסחת התשובה של הרבנים, לממשלה:

"בשם אלוקים ועל פי התורה, אנחנו מתירים נדירים ושבועות, שהאדם אוסר בהם איסור על נפשו. ובכלל מתירים אנו נדרים ושבועות שהאדם נודר ונשבע מפי עצמו רק על דברים שבינו לבין עצמו, אבל חס וחלילה לכל איש לחשוב, שאנחנו מתירים אלות ושבועות שנשבענו לממשלה ובמקומות המשפט, או אלות ושבועות שנודרים ונשבעים בעניינים שבין. אדם לחברו".

התפשטות המנהג בתפוצות ישראל

"המנהג כל נדרי נתפשט בכל תפוצות ישראל, חוץ ממקומות אחדים, כמו קהילות קטלוניה, אלג'יריה ועוד, שאין אומרים שם כל נדרי" (ארחות חיים קה: טור או"ח סימן תרי"ט, בב"י). וכן אנו מואצים במחזורים עתיקים נוסחאות רבות יש לתפילת ‘כל נדרי’ מחמת שקהילות שונות שינו כמה פעמים את תוכנה של תפילת כל נדרי.

מיום כיפורים ועד יום כיפורים

"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים": שאל ה"חפץ חיים" זצ"ל: מהו ההיתר להתפלל ביום הכיפורים ביחד עם מי שממשיך להיות עבריין ? והלא כך מכריזים לפני אמירת "כל נדרי": "על דעת המקום ועל דעת וכו' אנו מתירים "להתפלל עם העבריינים"?

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אלא מאי ? - הטעים הח"ח במתק לשונו: כל זה שווה אם אפילו רק אחד מן העבריינים ישאר וימשיך להתפלל בכל ימות השנה, ובשבילו כדאי להתפלל עמם גם כאשר הם עדיין כמות שהם!

| מקורות מחניים , החוקר ש. אשנכנזי ועוד