נולד בשנת תפ"ה לאביו רבי ברוך מאומן, ששימש כמוכסן אצל הגראף פוטוצקי. וכאשר נתפרסם הבעש"ט הק' זיע"א היה מראשוני מעריציו, שאף ברכו בבן שיזכה לנשמת המהר"ל מפראג, ועל שמו נקרא ה"ה רבינו 'אריה לייב', כן מסופר שהבעש"ט הק' זי"ע השתתף בברית וברכו שיהיה בבחי' 'אברהם זקן' דהיינו סבא לכל ישראל, ומאז נתכנה הילד בתואר 'זיידע' שדבק בו כל ימי חייו ונתפרסם בעולם כה'שפולא זיידע'.
היה תלמיד הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע ובהוראתו נשא את בתו של השוחט ממידובקא, ועבר לגור על יד חותנו, כשהזקין חותנו רצה רבינו למלא את מקומו כשוחט אך הרה"ק רבי פנחס לא הסכים לזה, ונסע עמו אל הבעש"ט הק' לשמוע חוות דעתו, והוא ציוה עליו לערוך גלות למשך שבע שנים, בעת גלותו והוא לבוש בגדי עניים הפיץ את דבר ה' בכל מקום בואו והחזיר רבים למוטב,
מצוות פדיון שבויים
כן פעל רבות בתקופת הגלות בהצלת חוכרים חסרי אמצעים משבי הפריצים, בשנת תקכ"א התיישב בזלאטיפולא וקיבל על עצמו את תפקיד שמש בית הכנסת, אך במהרה החל להתפרסם במעשי מופתיו ורבים נהרו אליו לקבל את ברכותיו, שמונה שנים ישב בזלאטיפולא ומשם עבר לשפאלא ועל שמה נתפרסם.
ידוע היה כאוהב ישראל ובלימוד זכות על כל איש ישראל ופועל ישועות ורפואות בקרב הארץ, וכידוע שעשה רבות למען פדיון שבויים. על פי צוואתו לא הועמדה שום מצבה על קברו, והניחו רק ארון גדול ועליו כתוב יום פטירתו, זקן ושבע ימים בן פ"ז שנה, נסתלק הסבא קדישא משפאלא. ומנו"כ בשפולא.
הסבא מאז ועד להיום
הסבא קדישא רבי אריה לייב משפולי זי"ע, נקרא בשם משפחתו זיידא וכן כל יוצאי חלציו עד היום הזה. הסיבה לכך מובאת בספרי תולדותיו, היות ומרן הבעש"ט הק' זי"ע השתתף בברית של הסבא משפולי קודם התגלותו, וכאשר עבור לברך את הרך הנימול, הניח גם הבעש"ט הק' את ידו ואמר: "הנה אנכי עם הארץ ואינני יודע לברך בלשון הקודש, אני רק זוכר מה שאבי למד עמי בחומש "ואברהם זקן", 'אב' פירושו 'פאטער', 'זקן' פירושו 'זיידא', והכוונה שאברהם אבינו נהיה הסבא שלנו... על כן אני מברך את הילד שיהיה זיידא לכל ישראל, כשם שאברהם אבינו היה ה'זיידא' של כלל ישראל..." כך התפשט שם זה בין הקרואים לשמחת הברית ומצא חן בעיני השומעים, עד שהשתקע הדבר והיה נקרא בפי כל "זיידא" ולא הזכירו את השם "לייב".
זקן -זה קנה חכמה
טעמים נוספים נאמרו מפי צדיקים וקדושים אודות השם 'זיידא' שהוצמד לשמו של הסבא משפולי. הטעם הפשוט נראה משום שהיה זקן ומבוגר בחבורת צדיקי בני דורו, היות ונסתלק בגיל פ"ז שנים, שבימים ההם היה גיל מופלג ביותר ומכאן הכינוי הנפוץ 'הסבא משפולי', כאשר באחרית ימיו היה היחיד מבין צדיקי הדור שזכה להכיר את הבעש"ט הק' מייסד החסידות. אך הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אמר פעם להסביר את השם 'זיידא', כי באורות נשמתו של הרה"ק משפולי גלום ענין המתקת הדינים. ואילו לדעת צדיקי בית סלונים המובאת בס' כתבי ר"י שו"ב בערכו, שהסבא משפולי היה בחינת 'סבתין' המוזכר בזוהר הק', ומי יבוא בסוד קדושים.
הריקוד הקדוש
אחד הריקודים היותר מוכרים שנפוצו בקהילות הקודש, הוא הריקוד הק' אשר יסודו מהררי קודש, הלא הוא הריקוד "האפ קאזאק", שהיה מרקד הסבא משפולי זיע"א, בהיותו מרקד בעל שם דבר בהיכלי הקודש. ה"שפאלער זיידע", היה מרקד עצום, ואת עבודת הריקוד למד אצל אליהו הנביא עליו השלום. וגופא דעובדא המפוסמת שרקד מול הפריץ בעור של דוב והציל יהודי תחתיו והדברים מפורסמים.
דרכו בקודש הייתה, להלך ברחבי אוקראינה ורוסיה הלבנה, ולקבץ מעות למצוות פדיון שבויים והיה מרקד לפני העם, ומפעם בפעם זעק "האפ קאזאק", כדרך החיילים הרוסים שהיו ידועים בגבורתם ואומץ לבבם לעמוד ראשונה בכל מלחמה. חיילים אלו כונו בפי כל "קאזאקים", ונשתרש הריקוד הזה בחצרו, וקידשו בקדושה יתירה (ספר הניגונים, מבוא).
ובהרבה חצרות חסידיים, ובפרט בחצה"ק ליובאוויטש, היו חסידים מנגנים ומרקדים עד כלות כל הכוחות בזה הריקוד, ובפרט נהגו לזמר בחצה"ק הניגון הזה, באחרון של פסח ובשמחת תורה (עיין בליקוטי שיחות מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ששוחח רבות אודות המנהג הזה). ברבות השנים, אף נוסדו על תנועות אלו של "הקאזאקים", חבורות רוקדים אשר ריקדו ושמחו בשמחות בחצרות המלכויות, בכל עת אשר השמחה עולה על גדותיה, ומקובל עד היום הזה במקומותינו.
| מקורות משרתיו אש להוט עיתון המבשר