א. שליח ציבור שרוצה להפסיק מלהתפלל לפני העמוד בימים נוראים, היות שיש בזה משום מנהג טוב, יכוון ע"ז בשעת התרת נדרים (מים חיים בשם הגרי"ש אלישיב) וי"א שבמנהגי מצוה אפשר לסמוך על המסירת מודעה של ערב ראש השנה (דרך אמונה הל' מתנות עניים פ"ז בציון ההלכה סקנ"ז בשם הגרי"ח זוננפלד)
ב. ידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ומעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים (רמ"א תקפא א) וראוי שיהי' הש"ץ והתוקע בעלי תשובה גמורה (מ"ב שם סקי"א)
ג. הש"ץ צריך לכוון להוציא את כולם בתפילתו. ואם יש לו שונא ומכוון לא להוציאו, גם אוהביו לא יוצאים (רמ"א תקפא א) ויש מסתפקים האם דין זה הוא דוקא במקום שיש דין ציבור, או"ד אפי' במקום שא"צ ציבור, כגון קידוש והבדלה. ונפק"מ בתקיעת שופר, דאם מכוון לא להוציא אחד, כולם לא יוצאים (שלמי תודה עמ' קמד בשם הסטייפלר)
ד. נהגו שמי שהתחיל להתפלל או לתקוע, אפי' פעם אחת, אין ליתן המצוה לאחר (מ"ב תקפא יא) ואם אחד מוחזק לתקוע ביום א' של ר"ה, ואחד מוחזק ביום שני לתקוע, וחל יום א' של ראש השנה בשבת, י"א שזה שתוקע ביום ראשון יתקע ביום שני (שע"ת תקפא בשם שו"ת פנים מאירות) ויש מפקפקים בשיטת הפמ"א, דאולי אדרבה השני זוכה כמו כל שנה רגילה, וצ"ע (שע"ת שם)
ו. אם הש"ץ נחלה, יש ביד הקהל להעמיד חזן אחר (מ"ב שם) וכשחוזר לבריאותו המצוה חוזרת אליו (מ"ב שם)
ז. י"א שש"ץ ששנה אחת לא רצה להתפלל מרצונו, הפסיד את חזקתו מלהיות ש"ץ (ערוה"ש ס"ו)
ח. יש להש"ץ להיות בן שלשים, ושיהא נשוי (רמ"א שם) ומי שהתאלמן יכול להמשיך להיות ש"ץ (באה"ט סי' נג ס"ק לה, ועוד) מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהי' מרוצה לקהל (רמ"א שם)
ט. בר"ה ויוה"כ, אין ממנין לשליח ציבור מי שלא נתמלא זקנו, ומחילת הציבור אינו מועיל לזה (מ"ב סי' נג ס"ק כד) ומי שאינו בעל זקן, אם ניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו, שפיר דמי, ולכן בן עשרים יכול להיות ש"ץ אע"פ שאין לו זקן (שו"ע נג ח) וכל מי שיש לו זקן אפי' מעט, נקרא נתמלא זקנו אם הוא מבן י"ח ולמעלה (רמ"א שם)
י. אם יש ש"ץ שהוא נשוי אבל לא נתמלא זקנו, ויש ש"ץ שאינו נשוי ונתמלא זקנו, זה שנתמלא זקנו קודם, כיון שזה דינא דגמרא (שעה"צ סי' נג סקי"ט)
יא. אם יש ש"ץ שהוא בן תורה וירא חטא, ואין לו אלו הפרטים הנ"ל, ויש ש"ץ שהוא איש פשוט והוא נשוי ויותר מבן ל', הבן תורה קודם (מ"ב תקפא יג)
יב. אם יש ש"ץ שהוא נשוי ופחות מבן ל', ויש ש"ץ שאינו נשוי ויותר מבן ל', ש"ץ הנשוי קודם (שבט הלוי ח"ה סי' סו)
יג. אם יש ש"ץ שהוא בן ל' והוא נשוי, ויש ש"ץ שאין לו תנאים אלו אבל הוא מעורר יותר את הציבור ע"י תפילותיו, י"א שזה שמעורר את הציבור קודם (ימי הרחמים בשם הגר"נ קרליץ)
יד. אינו ראוי שהש"ץ ישתה מים באמצע חזרת הש"ץ, אא"כ אין ש"ץ אחר (חוט שני ר"ה)
טו. "אבל" תוך י"ב חודש, אסור לעבור לפני התיבה בר"ה ויוה"כ. ואי ליכא ש"ץ אחר, מותר (מ"ב תקפא ז) ואם מפריע להציבור כשמחליפים את הש"ץ, הרי זה כמו שאין ש"ץ אחר, ומותר לו לעבור לפני התיבה.