א. "ערב ר"ה הוא היום האחרון של השנה, וקבלו חז"ל שכל העושה תשובה יום אחד בשנה חשוב כאילו שב כל השנה, וכל היום יעסוק בתורה ובמצוות, ולא יסיח דעתו כל היום מתשובה" (חיי אדם כלל קלח ה) והרבה גדולי ישראל נהגו לומר תהילים בערב ר"ה.
ב. בערב ר"ה נוהגין לעשות התרת נדרים (חיי אדם כלל קלח סעי' ח, מט"א סי' תקפא) ואע"ג דיוצאין בכל נדרי, ראוי לעשות כן גם בער"ה (עי' שו"ת מנח"י ט סא) ואם לא עשה בערב ר"ה יעשה בעשי"ת (של"ה)
ג. י"א שבהתרת נדרים, יש מקום להחמיר בג' אנשים גדולים שנתמלאו זקנם (שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נד אות ד ע"פ רע"א סי' עג, והגה' רע"א יו"ד רכח ג) וי"א דבער"ה די בגדולים בני י"ג אף שלא נתמלאו זקנם (תשובות והנהגות) ומותרים להיות קרובי משפחה זה לזה, גם הדיינים וגם המבקש ההתרה (שו"ע יו"ד סי' רכח סעי' ג’)
ד. י"א שמותר לכמה אנשים לומר ביחד את ההתרה (מט"א סי' תקפא סעי' מט, וכן נהגו בבית מדרשו של הגרי"ש אלישיב - עי' ספר כתבי הגרי"ש עמ' יא) וי"א שלא יאמרו ביחד, כיון שהדיינים צריכים לשמוע את החרטה, ותרי קלי לא משתמעי (אוצרות פרי חיים 17 מהגראי"ל שטינמן. ועי' מט"א שם שלא יעשה כן רק אם השעה דחוקה)
ה. צריכים להבין ענין ההתרה, ולא כמו שחושבים עמי הארצות שזה איזה תחינה. ומי שאינו מבין בלה"ק, יאמר ההתרה והמסירת מודעה בלשון שמבין (חיי אדם כלל קלח שם, קיצור שו"ע. ועי' להלן שהבאנו לשון מקוצר מהחיי"א לאלו שלא מבינים)
ו. יש משמיטים המילים "דיינים מומחים" (לוח א"י בשם האדרת) ויש משמיטים רק המילה "מומחים" (ארחות רבינו בשם הסטייפלר) ויש סוברים שיכול לומר גם מומחים (הגר"ש קלוגר בספר כנוי נדדים, מובא בליקוטי מהרי"ח)
ז. י"א שנשים לא נהגו לעשות התרת נדרים, וסומכות על כל נדרי של יוה"כ (הליכות שלמה פ"א סעי' י, חוט שני ר"ה, קובץ מבית לוי מהגר"ש ואזנר) וי"א שגם נשים חייבות, ולכן טוב שתעשה את בעלה שליח, ויאמר אחר שגומר הנוסח: "וכן לאשתי כן". והדיינים יאמרו בלשון רבים: "הכל מותרים לכם".
(תשובות והנהגות ח"א סי' שלח, הרב אדי' אלישיב בשם הגרי"ש אלישיב, ועי' באשרי האיש שמביא מהגרי"ש, שיאמר להדיינים לפני ההתרה שיכוונו גם עבור אשתו, והוא שליח שלה. ובספר כתבי הגרי"ש מובא, שהרבנית אלישיב עשתה התרת נדרים בפני שלשה. ובפרי חיים גליון רצט מובא מהגראי"ל שטינמן, שקודם תאמר האשה לבעלה "אם עשיתי נדר או נהגתי מנהג טוב ולא אמרתי בלי נדר אני מתחרטת, ואני עושה אותך שליח להתיר". אח"כ יאמר הבעל להדיינים "הריני שליח של אשתי לבקש התרה על כל הנדרים או מנהג טוב שעשתה ולא אמרה בלי נדר, והיא מתחרטת עליהם". והדיינים יענו "מותר לה. מותר לה. מותר לה")
ח. נוהגים להתענות בערב ר"ה (שו"ע תקפא ב) וא"צ להשלים (רמ"א שם) ובזמנינו שאנשים חלשים, לא נהגו כולם להתענות (באר ישראל בשם הגרי"ש אלישיב) והגרש"ז אוירבך היה תמה על אלו שיכולים להתענות עד חצות ואינם מתענים, דהרי הלכה מפורש הוא בשו"ע (הליכות שלמה)
ט. אפשר לעשות סיום ולאכול כמו שעושים בערב פסח. וכן נוהג הגר"ח קניבסקי (דברי שי"ח גליון 194)
י. נוהגים לטבול במקוה בערב ר"ה (רמ"א תקפא ד) ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות (מ"ב שם)
*מתוך הספר שואלים ודורשים