א. לפני תחילת אמירת שמע קולנו פותחים את ארון הקודש. התפילה נאמרת בחציה הראשון בצורת חזן וקהל (החזן אומר משפט והקהל חוזר אחריו) ובחציה השני נאמרת על ידי כל אחד מהקהל לבדו.
- וַיאמֶר ד' סָלחְתִּי כִּדְבָרךָ | מקבץ הלכות ומנהגי סליחות לחודש אלול
- כִּי אַתָּה רַב־סְלִיחוֹת | מקבץ הלכות (שני) ומנהגי סליחות לחודש אלול
- בְּזַעְקָם בְּעוֹד לַיִל | מקבץ הלכות (שלישי) ומנהגי סליחות לחודש אלול
- שְׁלֹשׁ עֶשְֹרֵה מִדּוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּחֲנִינָה | מקבץ הלכות (רביעי) מנהגי סליחות וי"ג מידות
- תפילות או סליחות - מי קודם? | מקבץ הלכות (חמישי) מנהגי סליחות ותפילה
ב. מותר לטלטל ס"ת מחדר לחדר כדי שיהי' ס"ת בשביל פתיחה בשמע קולינו (ימי הרחמים מהגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי)
ג. יש ליזהר לומר "עשה למען שמך" וכו' ועננו וכו' במתינות. ומה שנהגו קצת לאומרו במהירות גדול יש לבטל מנהגם (ברכ"י תקפא ה) וסליחות אלו הם היותר עקריים, כיון דיסודם מהמשנה בתענית פ"ב (הגר"י כהן בשם הגר"ח קניבסקי)
ד. מלמדי תינוקות יש להם לקום לסליחות, ואף שמחמת כן אפשר שיגרום ביטול תורה לתלמידים (שלמת חיים סי' שכה, ספר האלולים בשם הגר"ח קניבסקי)
ה. אם אין מנין בתחילת סליחות, יאמרו אשרי ויתחילו לך ה' הצדקה. וכשיבוא מנין יאמרו ג' פסוקים וקדיש. ולא יאמרו י"ג מידות בלי מנין (מ"ב תקפא ד)
ו. מי שלא הספיק לומר סליחות עד זמן מנחה, יקדים ויאמר סליחות ואח"כ יתפלל מנחה (שם מהגר"ח קניבסקי)
ז. יש לעשות הפסקה קטנה אחר הסליחות, כדי שהציבור יוכלו להתכונן לתפילת שחרית כראוי (קונ' להגר"ש דבליצקי)
ח. מי שטעה ואמר סליחות לא של אותו יום, למחר יכול לומר הסליחות של אתמול (האלולים מהגר"ח קניבסקי) וי"א שיאמר כמו הציבור, כי אין לפרוש מן הציבור (שערי הימים הנוראים)
ט. המהר"ל מפראג כתב שאין לומר את הפיוט בצורתו המקובלת, ויש לדלג עליו או שיש לשנות את הנוסח, והחת"ם סופ העיד על עצמו, שהוא מאריך בתפילת נפילת אפיים, כדי להימנע מלומר את הפיוט. הרב משה פיינשטיין והציץ אליעזר הביאו בספריהם סברות מנוגדות, אך לא הכריעו בשאלה.
י. פוסקים אחרים כתבו דאין לחוש במה שמבקשים בקשות מהמלאכים [כמו מכניסי רחמים ומלאכי רחמים], כי אין זה אלא דרך שפלות וכו' (שו"ת מהר"י ברונא, כאיל תערוג מהגראי"ל שטינמן בשם החזו"א)